דף הבית / משבר עולמי / תפקיד ישראל / כזה חוסר תקווה, לא היה מעולם

כזה חוסר תקווה, לא היה מעולם

ידיעה מאתר nana10: "גל הטרור הגביר את הרצון לעזוב את הארץ".

מתוך מאמר דעה על ידיעה זו: "בעבר הירידה מהארץ עוררה בחברה רגשות מעורבים, אבל בשנה האחרונה השתלטה תחושה של ייאוש וחוסר תקווה על ישראלים רבים, הם לא מאמינים בעתידה של ישראל. בעבר, לאחר שקיבלו אשרות למגורי קבע במדינות אחרות, ישראלים לא היו עוזבים מיד, ואילו עכשיו, הם מיד אורזים מזוודות עם קבלת האשרה. מהגרים חדשים אומרים, שחבריהם הישראלים תומכים ומאשרים פה אחד את בחירתם. בעבר לישראל היה עתיד, ועכשיו הוא איננו, ואנשים בורחים מכאן למען ילדיהם. לא מזמן ראש הממשלה נתניהו הצהיר בצורה ישירה שישראל תמיד תחייה במצב של מלחמה. הישראלים שעוזבים התאכזבו מחוסר פרספקטיבה כלכלית, אלה שלא מרוצים ממערכת החינוך הישראלית, מהתחזקות הדת בתוכניות החינוכיות בבתי הספר הממלכתיים, הקשיים בקבלה להשכלה גבוהה, אלה שלא רוצים לראות את המדינה עם רוב חרדי-ערבי. את כולם מאחדת תחושה של אובדן שליטה על המצב, חוסר היכולת להשפיע על עתידה של המדינה".

אני חושב שבדיוק במצב כזה מתגלה הפתרון, השליטה על המצב נעשה אפשרי רק דרך מערכת הנהגת העולם, והיא נמצאת דווקא בידיהם של היהודים שבישראל. רק שאנחנו בשום אופן לא רוצים להשתמש בה. לנהל אותה זה דבר פשוט מאוד: כשמתחברים ומתאחדים, אנחנו משפרים את ההשפעה על העולם שלנו, כשמתרחקים, אנחנו משפיעים לרעה על השפעתה של המערכת על העולם שלנו. חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך בדיוק להתחבר ולהתאחד, לשם כך היא ניתנה, לצורך יישומו של החוק הכללי של הטבע  "ואהבת לרעך כמוך". במילים אחרות, לצורך האיחוד המוחלט. כדי להביא את כל העולם למצב הזה, שונאים את היהודים שהם נושאים את שיטת האיחוד, בגלל חוסר הנכונות שלהם לבצע את משימתם.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/YmNVb

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest