כולנו מאמינים במשהו

במאמרים כמו "מהות הדת ומטרתה", בעל הסולם מתכוון למשהו נעלה יותר מאשר דת זו או אחרת. ה"דת", במקרה הזה, הוא היחס לחיים, התפיסה וההרגשה של המציאות. כיצד המציאות מצטיירת לי: חיצונית או פנימית? האם אני מסוגל להבדיל בין שתיהן? האם אני יכול להיות בטוח במה שאני מרגיש? האם אני יכול לבטח בשכל וברגש שלי? האם אני תופס בצורה נכונה את המצב, או שאני נמצא בשבי הרגשות המעורפלים? יכול להיות שהכול למעשה הוא לא כמו מה שאני רואה ומרגיש? באיזה אופן ניתן לבדוק את האמינות של תמונת המציאות שלי? איך אפשר להבין את התופעות שבהן אני מבחין בתוך התמונה? ואיך אפשר להשתמש בהן בצורה נכונה? מהיכן לקחת את הקריטריונים לכך? כיצד ניתן להסתכל על עצמי מהצד, בצורה אובייקטיבית?

כל השאלות האלה, ורבות נוספות, נכנסות לתוך המושג "דת".

בחיים הרגילים, ה"דת" היא היחס שלנו לתפיסה כלשהי שבנינו לעצמנו בעצמנו. כמעט כל אדם בעולם רוצה להאמין במשהו שהוא לא יודע ולא מרגיש, משהו שהוא לא יכול להיווכח בו על ידי בדיקה הגיונית בריאה. נוח לאדם, מבחינה אגואיסטית, להמציא לעצמו תיאוריות למיניהן שיעזרו לו להמתיק במקצת את חייו. התשובות שלהן אינן ניתנות לבדיקה, איש אינו יודע האם הן נכונות, ולכל אחד יש תיאוריה כזאת משלו. אך יחד עם זאת, האדם מרגיש טוב איתן, הוא סובל פחות, ומה שיהיה יהיה. הרי בכל מקרה איננו מסוגלים להתעלות מעל למציאות שלנו כדי באמת לבדוק ולנתח את הכול.

ולכן אנחנו זקוקים למדע אחר, לתפיסה אחרת, שמגיעה מלמעלה, מחוץ לטבע שלנו. אינני יודע מה זה להיות אובייקטיבי באמת, כי איך שלא תסובב את זה, אני תמיד נמצא בתוך הרצון שלי, בתוך הרגש והשכל שלי. איזו אובייקטיביות יש כאן? גם אם ניקח בחשבון את כל האפשרויות, את כל הרצונות והמחשבות, את כל המדעים של העולם, בכל זאת לא נגיע לאובייקטיביות.

אם כן, מתוך כל המצב הנוכחי אנחנו אף פעם לא יכולים לקבוע את הגישה הנכונה, את המבט הנכון על החיים שלנו. ולכן לא ניתן לענות על השאלות: למה ובשביל מה אני חי. לא צריך להתבייש מהן, אבל אין עליהן תשובה, מפני שאנחנו נמצאים במצב מוגבל.

לא ידוע לנו כיצד נוצר היקום ומה היה לפניו. לא ידוע לנו מה מניע את התפתחותו וגם לא מה מפתח את האבולוציה של הטבע הדומם, הצומח, החי והמדבר על פני כדור הארץ. אנחנו לא יודעים על התהליך שאנחנו עוברים וכיצד הוא יסתיים. ולכן, כמה שלא נתפלסף, כמה השערות שלא נבנה, כל זה יהיה חסר כל ערך. איש אינו יכול להוכיח שזאת האמת. יכולים להגיד את זה, אבל לאף אחד אין באמת עובדות.

וזה אומר שאנחנו זקוקים לא לשיטה נוספת, אלא לגילוי האמיתי של הכוח העליון שמנהל את המציאות. ועד שנגלה אותו, אסור לנו להסתמך על שום דבר.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מהות הדת ומטרתה", 27.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
יוצרי המיתוסים
התלונות על הבורא
חומר שנרקם על ידי האור מהרצון