דף הבית / חינוך, ילדים / כולנו במשהו אוטיסטים

כולנו במשהו אוטיסטים

הערה: לעיתים קרובות אני פוגש הורים שבילדיהם התגלו סימנים של אוטיזם, וההורה לא מוכן לקבל זאת. אבל לילד דרושה בכל זאת גישה אחרת, וההורה צריך לשנות את ההתנהגות שלו.

תשובתי: אני לא חושב שיש צורך בזה. אני צופה מהצד בילדים של היום, ולמעשה באף אחד מהם אני לא רואה התנהגות נורמלית, אותה אפשר היה להעריך לפי מערכת של 100 נקודות ולומר שזה ילד נורמלי. אנחנו כולנו קצת לא נורמליים, בכל אחד מאיתנו קיימת סטייה פלוס-מינוס של 10%-20% לכיוונים שונים.

מינימום 20% מהאנשים בחברה שלנו, בקושי מצליחים להכניס את עצמם למסגרת של תקשורת חברתית עם אחרים. למרבה הצער, אנחנו חיים בחברה שלא מאפשרת לאדם להתפתח בצורה נכונה, להרגיש את עצמו טוב, לקבל תשובות לשאלות, לא להתבייש לשאול אותן. אנחנו כל הזמן נסגרים, ננעלים, ובאופן כזה בונים את עצמנו, כך שמתכנסים יותר ויותר באיזו פקעת. בסופו של דבר יוצא אדם "נורמלי".

אני סבור, שלא צריך בגלל איזה שהן נקודות קטנות של אוטיזם, שנבחנות בעיניים של מומחה, להבליט במיוחד את הילד מתוך הסביבה הכללית. תחת השפעה פחות או יותר נכונה, ידידותית ונעימה של הסביבה, הוא לאט לאט יתאים את עצמו אליה, הוא ימצא את עצמו. לכן, עבור האוטיסטים הנסתרים, ובמשהו גם עבור עצמנו, זו אינה בעיה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 13, 9.7.2015

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bX4TG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest