כוח השתיקה

שאלה: בסוף השבוע אנחנו מעבירים "שבת שקטה". איזה מין שקט זה צריך להיות?

תשובתי: מנהג השתיקה הזה הגיע לעולם דווקא מהמקובלים. משתמשים בו כתרגיל בטכניקות שונות למיניהן, שאין שייכות לדרך שלנו, ובכלל בתחום הפסיכולוגיה.

כשהאדם רוצה להבין משהו חדש, להתרכז במשהו חדש, הוא צריך להתבודד. אפשר לברוח מכולם לאן-שהוא, וזאת תהיה התבודדות פיזית, ואפשר להתבודד באופן פנימי, כשאני מוצא בתוכי נפח כלשהו ומסתתר שם מעיני הזרים, למרות שבאופן פיזי נמצאים סביבי המון אנשים. זה שייך לכל דרגות האדם.

לכן, אנחנו רוצים לבצע תרגיל דומה, מה שנקרא "תענית דיבור". קיימות תקופות מיוחדות שבהן האנשים לומדים יותר תורה, שוקעים יותר בחומר, עורכים כל מיני צומות. אמצעים מהסוג הזה מוציאים את האדם מהשגרה, עוזרים לו להסתכל קצת אחרת על החיים ועל עצמו, ומאפשרים לו להתרכז, להתמקד בפנים.

"שבת שקטה" זה לא אומר שאף אחד לא פותח את הפה. אבל אנחנו מדברים רק על הלימוד ומה שקשור אליו. ואנחנו מדברים רק במידת הצורך, ואם אין צורך, אז אנחנו חושבים על אותן השאלות, במקום לדבר. הרי המילים מגלות את נפשו של האדם, את הסודות הכמוסים ביותר שלו. ולכן לא כדאי לדבר, אם זה לא למען התיקון.

כך אנחנו נעשה בשבת הזאת. כל השיעורים והסעודות ייערכו לפי לוח הזמנים הרגיל, ויחד עם זאת, כל אחד, עד כמה שיוכל, יגביל את עצמו שלא לדבר, אלא לחשוב.

הריכוז במחשבה, הריכוז הפנימי, מייצר בעולם אפקט גדול הרבה יותר מהמילים. הרי המחשבה היא כוח גבוה הרבה יותר מהדיבור. זהו הכוח הגבוה ביותר באדם, ולכן הוא הרבה יותר יעיל במערכת הכללית של המציאות. דווקא ממנו מתחילה השרשרת של "מחשבה, דיבור ומעשה". ולכן אנחנו מקווים שעל ידי צמצום הדיבורים, אנחנו נעלה את עצמנו למדרגת השפעה גבוהה יותר.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "החירות", 11.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לברר בשקט
שתיקה רועמת
מנקים את הלב בסיר הרותח

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/1HrEr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest