כדורגל לפי כללים רוחניים

שאלה: נניח, שאתה מאמן כדורגל. איזו שהיא קבוצת כדורגל מזמינה אותך למשך שנה לעזור לה להפוך לקבוצה הטובה ביותר. מה אתה יכול להציע לה כמאמן בתחום של הפסיכולוגיה הקבוצתית?

תשובתי: התנאי שלי הוא – אני דורש חמישים מיליון דולר! זה מיד יוצר מתח: למה כל כך הרבה? איזה כוונות יש לו? ואני לא אומר לאף אחד, שברגע האחרון אחזיר להם את הכסף. שכולם יהיו במתח. הם רואים מיד שאני בדיוק כמוהם: מעניין אותי הכסף, הכבוד, השליטה. שיתייחסו אליי כמו לכולם.

שאלה: עכשיו נתאר כיצד נראית העבודה היומיומית שלך. בערב לקבוצה יש משחק, איך אתה מתייחס אליה?

תשובתי: צריכה להיערך סדנה של שעה לפני האימון, החימום, המשחק, לפני כל פעולה קבוצתית. כאן אנחנו מדברים איך לבנות כזאת קבוצה כדי שכל אחד יגיב לתנועות של האחרים, מבלי לחשוב על זה. וכך, מיום ליום, אנחנו מתחברים ומתאחדים יותר ויותר, בזה שבונים קשר מעל לדחייה.

כי בינינו מלכתחילה ישנה דחייה: תחרותיות, חוסר הסכמה, קנאה, נטייה לשליטה ולכבוד. מישהו הבקיע שני גולים ואני אף גול, הוא יקבל מיליון ואני לא, וכן הלאה. אבל עכשיו אנחנו מדברים אחרת. קודם כל, אנחנו מדברים על זה, שמרוויחים את אותו הסכום, לא יותר ולא פחות, בונים קבוצה הומוגנית. אנחנו לא קוברים את הרצונות האישיים של כל אחד, אבל בונים מעליהם קשר.

זהו תהליך אימונים ארוך שכולל המון פעולות. בסופו של דבר, הרגשת הקשר עצמה ביניהם לאחד שלם הופכת לחשובה עבורם. אז המשחק הופך להיות עבורם לאמצעי בלבד. אנחנו מגיעים לתוצאה הרצויה: משחקים לא למען המשחק עצמו, אלא למען ההרמוניה הכללית והרגשת החיבור והאחדות. אין בינינו הבדלים, אנחנו קיימים כמו איזה ענן, כגוף אחד עם לב אחד. והקהל גם כן נכלל בפעולה, כמו במערבולת, מתחבר עם הקבוצה ומרגיש את המשחק כחיים. בכדורגל רגיל, שבו אין כלום חוץ מתחרותיות, הוא מוצא חיים חדשים!

שאלה: איך אני צריך להתייחס למצב, כאשר חבר לקבוצה היה צריך למסור לי את הכדור ולא עשה את זה, ורץ בעצמו לעבר השער?

תשובתי: באותו הרגע אתה צריך להתאפק, להתגבר על הכעס שלך. אתה צריך לשחק איתו בהרמוניה מלאה, כאילו שהוא צודק ב- 100%. באותו רגע אתה אומר לעצמך, שככל הנראה, לא הבנת נכון את הפעולה שלו. יכול להיות שלא ראית את המצב השלם.

אתה נוהג בו כמו בילד. נאמר, שהילד שלך רוצה לעזור לאימא לשטוף את הכלים, ובסופו של דבר, שובר צלחת. אבל אתה סולח לו, מפני שהוא רצה לעשות טוב.

שאלה: זה נראה כמצב גבוה מאוד, שדורש לשנות את החינוך.

תשובתי: נכון. כאן חשוב להבין את מידת האחריות. עכשיו הכדורגלנים עוברים בקלות מקבוצה לקבוצה. אבל, בהעלותם לשכר רוחני, אף אחד מהם לא ירצה ולא יוכל לנטוש את חבריו.

יכול להיות שהם יבואו אלינו בטענה, כי מצד אחד, הם קיבלו חיים, אבל מצד שני, במקצוע שלהם הם כבר לא מסוגלים לעבוד עם אנשים אחרים. חוקי המשחק של העולם הזה לרוב לא משאירים לנו ברירה. אבל בכוחנו לשנותם.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 294, 26.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הספורט ועתידו
קבוצה מאוחדת
מטרה המעניקה כוח