דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כבר לא נוסחה יבשה

כבר לא נוסחה יבשה

"רגש דתי של מדען, מקבל צורה של התפעלות והתרגשות מההרמוניה של חוקי הטבע, מפני שמאחוריהם ניצב שׂכל, שבהשוואה לגדלותו, כל שאר החשיבה השיטתית והפעולות של האדם הם בסך הכול השתקפות מעורפלת". אלברט איינשטיין, "העולם, כפי שאני רואה אותו".

שאלה: הרבה פעמים דורשים מפיזיקאי להלביש את התוצאות של המחקרים שלו לשפת הנוסחאות. מצד שני, השלֵמוּת, ההרמוניה של התופעות שאותן הוא חוקר, נמצאות מחוץ לנוסחאות ומתגלות דווקא ברגש, בהתרשמות, וכזאת הרגשה שבאה מהטבע היא הרבה יותר חשובה מנוסחאות יבשות…

תשובתי: בפיזיקה קיים חוק שניתן לנסחו בצורה כזאת: "עוצמת השדה היא ביחס הפוך למרחק בריבוע". החוק הזה מתפשט לכל מיני תופעות שונות, ללא שום קשר לאיזה שדה כוח דווקא מדובר. לכן, מי שמבין את זה, הוא גם זה שמרגיש את זה. אם נתבטא במילים שלנו: בכך שאני מתקרב, עם כל צעד אני מקבל פי שניים יותר הארה.

כאן כל העניין הוא באדם המשיג. וההשגה היא לא בנוסחה עצמה, אלא בזה שהנוסחה הזאת כבר נמצאת ברגש שלי ואני חי אותה, חווה על עצמי את הפעולה שלה. אם אני באמת יודע מה מבטאת הנוסחה הזאת, אז אני מרגיש בפנים כוחות שפועלים בהתאם אליה.

אותו הדבר קורה גם ברוחניות. ולכן, בזה שבעל הסולם צירף לשפה של ספר הזוהר את שפת חכמת הקבלה, הוא רצה לקדם בנו את ההרגשה הזאת. אנחנו עדיין לא רואים כיצד פועל השילוב הזה, אך בינתיים הוא מאפשר לאורות לפעול באופן יעיל עלינו ולהוביל אותנו קדימה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 29.03.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מציירים את התמונה הרוחנית הכוללת
מעל הזמן
נידונים לכליה?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/nPEco

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest