דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כאשר נעשה צפוף בקבר

כאשר נעשה צפוף בקבר

בעל הסולם, מאמר "מתן תורה":

"אכן השכיל, שמטעם הזה לא ניתנה התורה לאבותינו הקדושים, אברהם, יצחק ויקב, אלא נמשך הדבר עד ליציאת מצרים, שיצאו והיו לאומה שלימה, בת שש מאות אלף איש מעשרים שנה ומעלה, אשר אז נשאלו: "אם כל אחד מהאומה מסכים לעבודה הנשגבה הזאת?".

ואחר שכל אחד ואחד מהאומה הסכים בכל לב ונפש להדבר, ואמר: "נעשה ונשמע", אז נעשה הדבר הזה, שהוא כללות התורה, לאפשר לקיימה, שיצאה מגדר הנמנעות ובאה לגדר האפשרות."

בהתחלה, כל אחד בפני עצמו משתתף בחיי הקבוצה, וגם כן, לא מרצונו אלא לפי מה שמחייבים אותו. אנחנו רואים, שמזלזלים בחובות שלנו כלפי החברים, מזלזלים באפשרות עצמה להתחשב בכולם וללכת בדרך הרוחנית. עד כמה האדם מבין, שההתקדמות שלו תלויה לגמרי בשיתוף הפעולה ההדדי ובקשר עם האחרים, בעלייה מעל לאגו, מעל לחולשה והעצלות? האם הוא לפחות מחפש כוחות להשתתפות בעשייה הכללית?

אם אנחנו מקיימים את התנאים האלה, אז מאוסף של סתם בני אדם הופכים לקבוצה. אז, כמו בגלות מצרים, אנחנו חווים כל מיני תקופות, טובות ורעות, אנחנו עובדים ב"עבודת פרך", שאותן צריכים להפוך לעבודת קודש למען הבורא, וכאן הכול תלוי בזה, עד כמה האנשים יכולים לזהות את המקום, שבו שהם יכולים לממש את התכלית.

לא יכולה להיות "יציאת מצרים", עד שהם לא יגלו בתוכם חיסרון שיאפשר להם להתאחד חזק יותר. כי היציאה מהעבדות האגואיסטית, זה צירי לידה, כאשר אני פשוט חייב להגיע לחיבור, כאשר טוב לי מותי מחיי. אז אני מבין, שאני קבור בתוך הרצון שלי, בתוך האגו שלי, כמו בקבר. ומשם אני נולד אל האור. אבל זה רק בתנאי שאני מתחבר עם האחרים. רק כך מתרחשת הלידה.

ואחר כך אני מגיע ל"מתן תורה", כלומר, אני מגיע להוראה, למדריך, לחיבור עם הזולת.

לא יכולה להיות עבודה אחרת ולא יכולה להיות "יציאת מצרים", אם אני לא צועק שאני רוצה לעבוד את ה'. דווקא עם הרצון הזה משה פונה לפרעה: אני רוצה לעבוד את ה', רוצה להתחבר בערבות. לכן אני חייב לצאת מהאגו, להתעלות מעליו, לברוח מפרעה. זו חובה, כי המדרגה הבאה נעשית לכל כך רצויה, מחויבת, שאני כמו עוּבר שהתפתח, לא יכול להישאר יותר ברחם של אימא וחייב להיוולד.

בעל הסולם כותב על זה במאמר "זאת ליהודה", שהגאולה העתידה היא כבר מתגלה במדרגה הקודמת, בגלות. שההבדל בין גלות לגאולה הוא בחיסרון של האות א', שמסמלת את הבורא, אלופו של עולם. שהבורא לא יכול להתגלות בגלות, כי אין, וגם לא יכול להיות שם, כלי מתוקן. כי אתה עדיין נמצא באגו. אבל בהתעלות מעל לאגו שלך, שזה נקרא "יציאת מצרים", אז אתה רוכש את הכלי הרוחני הראשון ואז אתה יכול לגלות את הבורא.

מתוך שיעור על המאמר "מתן תורה", 24.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
עבדות מודעת
רק מי שמוכן להכול, הוא זה שיברח
גלות היא פרידה מהאחים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/VX8aI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest