דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / כאשר ממלאים את העיגול, ממלאים את הבורא!

כאשר ממלאים את העיגול, ממלאים את הבורא!

הרצונות שנוצרו על ידי האור דומים לו, אמנם הם בעלי טבע הפוך, כמו טביעה אחורית. אך צורתם זהה לצורתו של האור ולכן הם נקראים "עיגולים". כמובן שלא מדובר כאן בצורה הפיזית, אלא בתכונות.

כמו שהאור משפיע ללא גבול בכל הכיוונים ללא שינוי, ומטיב לכולם בלי יוצא מן הכלל (לרשעים וצדיקים, לכל הרצונות בצורה שווה), כך הרצונות שנוצרו באמצעות האור הם עיגולים מושלמים.

העיגולים הם שונים אחד מהשני: רצון קטן או גדול, טוב או רע. אך ההבדל הזה מתברר רק בזכות ה"קו", רצונות ישרים אשר מופיעים כבר לאחר "צמצום א'" וכאשר הם כבר בעלי "מסך".

"קו", זהו הנברא. "הכלים העגולים" עדיין אינם מרגישים כנבראים ונמצאים לגמרי תחת שליטת האור. ואילו ה"קו" זוהי תגובת הנברא, זוהי עבודתו, היחס שלו ל"רצונות העגולים", כלומר לכל מה שנברא על ידי הבורא.

הבורא יצר את העולם בצורת עיגולים, מכיוון שהיחס שלו לעולם הינו "עגול" ושווה לחלוטין. היחס של הנברא, כלומר הרצונות בעלי ה"מסך" ו"אור חוזר" שמשתוקקים להידמות לבורא – זהו קו שבתוכו הנברא דן ומעריך את הרצונות העגולים. הנברא אינו מסכים להישאר במצב הנוצר על ידי הבורא, שהוא רצון להנות העגול. הוא רוצה לקבוע בעצמו את היחס שלו לבריאה, כלומר לרצון שלו, ודרכו לקבוע את היחס לבורא.

הנברא רוצה להתייחס לבורא דרך ה"קו", והמטרה שלו לעשות את הקו הזה דומה לעיגול על מנת שהאהבה וההשפעה של הנברא תהיה אין סופית, כמו אהבת הבורא אליו, ואולי אפילו עוד יותר חזקה! זה אומר, שהנברא עובד עם הרצון שלו אך ורק תחת הגנת ההכוונה שקובעת איך וכמה אפשר להשתמש ברצון.

המטרה הסופית היא להגיע לכוונה כל כך גדולה שתאפשר להשפיע ללא גבול במלוא הרצון. ואז הבורא והנברא, בדומה לבעל הבית והאורח, יגיעו להשתוות מלאה שנקראת "דבקות".

הכלים העגולים אינם נוגעים זה בזה אלא מתקשרים רק באמצעות כלים ישרים (יושר), קו, צינור דק. הצינור מפריד את העיגולים וממלא אותם, זהו תפקידו. העיגולים מבטאים את היחס של הבורא לנברא, כמו היחס של בעל הבית לאורח. וה"קו" הוא היחס מצד הנברא.

ה"קו" פותח את העיגולים ועובר דרכם. העיגולים הם הרצונות בלתי מוגבלים השייכים למערכת האינטגרלית. לכן הם כל כך חשובים לנו בעולם של היום. בזמננו אנחנו מתחילים להרגיש את הלחץ של הכלים העגולים. זאת הבעיה, מפני שאנו רוצים שהכול יהיה לפי ה"יושר" האגואיסטי שלנו בצורת "תן וקח".

ואילו העיגול מסמל שאתה פתוח לכולם. והנה, העיגולים מתחילים להתקרב אלינו, משמע שהבורא עומד להתגלות בעולמנו. אנו מרגישים לא טוב, במשבר, זה מכיוון שאיננו יוצרים קשר מספיק חזק בין ה"עיגולים". עלינו להשתדל להיות בכזה "יושר" שהוא יחבר בין כל ה"עיגולים". אחרת המערכת סביבנו מתחילה למות, כי אנחנו הורגים אותה בדומה לסרטן. וזאת מפני שלא מרכיבים קווי יושר בין העיגולים, לא מעבירים צינורות ישרים.

זהו דבר מאוד מעשי. כל אחד חייב להיות מומחה להתקנת הצינורות, אינסטלטור. בנוסף לצינורות המים הרגילים ישנו אפילו סוג אומנות כזה שנקרא "אינסטלציה" (הרכבה).

בסופו של דבר, הקווים האלה אמורים להיות כל כך גדולים, רחבים ורבים שכאשר הם יחברו את כל העיגולים, אפילו הקטנים ביותר, הם יחליפו אותם ויהיו במקום העיגולים. העיגולים נבראו מצד הבורא כמו יחס ההשפעה שלו כלפינו. ואנחנו מצידנו צריכים להשפיע לו דרך הקו. לכן הקווים חייבים להחליף את העיגולים ולמלא אותם. כשאנחנו ממלאים את העיגולים, אנחנו ממלאים את הבורא!

מתוך השיעור על "תלמוד עשר הספירות", 11.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
מבט על עולם אין סוף דרך המשקפים ובלעדיהם
מתחילים להתעורר
הפשטות המסובכת של העיגול

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/yiWxL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest