כאשר הזמן נעלם

laitman_2007-03_ba-iam_045_wp.jpg

"הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", סעיף י"ב: וזה סוד מציאת הזמן בעולם הזה. דהנך מוצא שמתחילה נתחלקו ב' ההפכים הנ"ל לב' נושאים מפרדים זה מזה, דהיינו הקדושה והס"א, בסוד "זה לעומת זה", שעדיין נשלל מהם התיקון כנ"ל, מפני שמחוייבים להמצא בנושא אחד, שהוא האדם. יע"כ בהכרח למציאת סדר זמנים אנו צריכים, שאז יהיה ב' ההפכים באים בהאדם בזה אחר זה. כלומר, בזמן קטנות ובזמן גדלות.

לא ניתן לחבר באופן ישיר שני ניגודים: תכונות הבורא ותכונות הנברא. לכן אנחנו חייבים להתקדם בהדרגה: פעם לשקוע ברצון הריק ופעם לעשות תיקון ולהתמלא באור, ושוב ריקנות ושוב תיקון ואור. בירידה ובעלייה אנחנו מתקדמים ממטה למעלה, כל פעם אנחנו מגדילים את הרצון ומתקנים את הכוונה שלו להשפעה.

רק השינויים האלו הם שנותנים לנו את הרגשת הזמן. אם הרצון והכוונה לא היו משתנים בנו, לא היינו מרגישים את הזמן והיינו נשארים במצב קבוע. לכן בעולם אין סוף, כאשר הכול כבר מתוקן, אין זמן. להימצא במרחב הרוחני, משמע להידבק למצב אחד, לעיקרון אחד, מעל לכל השינויים. לכן איננו מרגישים שם את הזמן.

המצב הזה מוכר לנו אפילו מהחיים הרגילים, אם אנחנו מתפעלים ונסחפים על ידי איזה משחק או עבודה, איננו מרגישים כיצד הזמן עובר. וישנה אפשרות שאנחנו עוברים הרבה מצבים, אך מעל כולם אנחנו דבוקים לנקודה אחת יחידה, אז הזמן אינו מורגש.

כלומר, הזמן אינו תלוי בצורה שאנחנו מתקדמים דרך הירידות והעליות, מצבים קטנים או גדולים, אלא עד כמה אנחנו נאמנים לכיוון האחד הזה, למרות כל התנודות, אל נקודת האיחוד היחידה. אז איננו מרגישים את הזמן. לכן בעולם הרוחני אנחנו עולים מעל לזמן. לעבור את המחסום פירושו להחזיק בעיקרון הזה, ואז נתחיל להרגיש מה זה אומר להיות מעל לזמן. אין כאן שום מיסטיקה, אנחנו עולים בהרגשה שלנו מעל לשינויים, לכן הזמן נעלם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות", 07.07.2010

ראה מאמרים קודמים בנושא:
אין סוף או רגע אחד?
כישוף רוחני
עצור, רגע!

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7WuIG

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest