דף הבית / אקטואליה / ישראל היום / יש תרופה אחת כנגד מתקפת החרם

יש תרופה אחת כנגד מתקפת החרם

אנחנו נכנסים לתקופה של חרם כולל שמתפשט והופך את ישראל שנואה על כולם. העולם ינסה לשבור אותנו, להטיל עלינו מצור ולמנוע מאיתנו לטייל בחו"ל או לייצא מוצרים כחול-לבן. אם רק נצליח להתחבר בינינו, נוכל לספק לכל העולם דוגמה ליחסים טובים יותר, ונתגבר על כל צרה שלא תבוא.

תופעת ה"חרם על ישראל" באה במקום ובזמן. לפי הסיפור ההיסטורי של העם שלנו, ניתן לנו פרק זמן לקבץ לכאן את כל הגלויות ולארגן את העם והמדינה כך שנממש את ייעודנו כלפי העולם.

חלפו 67 שנים מאז קום המדינה, והתהליך מיצה את עצמו. מבנה העם, החינוך והתרבות שלנו לגמרי לא מותאמים למבנה הפנימי שעלינו להיות בו, וכתוצאה מכך האנושות סובלת וחווה סדרת מצבים שנעשים קשים מיום ליום. בתת ההכרה האנושות מרגישה שזה קורה בגללנו, ומתעורר בה יחס שלילי כלפי מדינת ישראל, שלא מקרינה מעצמה משהו טוב.

בהדרגה כל העמים מתאחדים ויוצאים בדרישה נגדנו, וכך בחודשים האחרונים אנחנו מרגישים לחץ עצום ושנאה בלתי פוסקת ממקורות שונים, כמו: נשיא ארה"ב, חברת הסלולר "אורנג'", התאחדות הכדורגל פיפ"א, התאחדות הסטודנטים הלאומית בבריטניה, וכמובן, שכנינו הערבים.

השנאה נשארת שנאה. היא לא התחילה היום, כידוע, אלא לפני אלפיים שנה. עוד לפני קום המדינה תלו את האשמה ביהודים שברחבי העולם, כך שאין סיבה לקשור את זה ליחס כזה או אחר לאזרחים בשעת מלחמה, אלא לאהבה שאנחנו לא מספקים. גם לא יעזור אם ננסה להתקומם בתעמולת נגד, כי מה אפשר לומר כשאנחנו נתפסים כמקור הרוע בעולם?! גם אם נתאגד כולנו – ולא משנה מאיזה צד של המפה הפוליטית – וננסה לפעול יחד לעצירת החרם, זו תהיה רק תוצאה זמנית. כדור השלג כבר מתגלגל במורד המדרון…

החרם על ישראל הוא רק ההתחלה, והוא עלול להסתיים ממש כמו בימי מצדה. בסופו של דבר מטרתו להביא אותנו להבנה שהאנטי-ישראליות קיימת רק כדי לחייב אותנו למלא את תפקידנו כעם – להיות אור לגויים. כלומר, לחיות באהבת אחים ולסלול בפני העולם את הנתיב לשיטת החיבור. אנחנו לא עם ככל העמים שביסודם מחוברים לפי ביולוגיה, אנחנו קבוצת אנשים שהתחברה על בסיס אידיאולוגיה של אהבת הזולת. אנחנו היחידים שמחזיקים בכוח החיבור – אותה השיטה שטמונה ביסוד העם שלנו ויכולה לפתור את המצב.

ברגע שאומות העולם יקבלו מאיתנו את הקוונט הראשון והקטן מהרגשת החיבור, היחס שלהן אלינו ישתנה מן הקצה אל הקצה.

עד אז העולם מרגיש דחף להחרים אותנו ולהצביע עלינו כעל אשמים בכל הבעיות. ואל לנו להשלות את עצמנו ולחשוב שנעבור גם את זה ושעוד יבואו זמנים טובים. מוזר ככל שיישמע, החרם הוא לטובתנו, מטרתו לעורר אותנו לחיבור. אחרת לא היינו מרגישים את עצמנו מאוגדים, ולא היינו עוצרים כדי לארגן את עצמנו מחדש כעם וכמדינה.

נעשינו לעם כשהתחייבנו להיות "כאיש אחד בלב אחד". בואו נחדש את הברית הזו ונתחיל להתחבר בינינו, קודם כול למענינו, גם אם לא בשביל "להציל את העולם". בואו נקבל את המצבים הללו מתוך הבנה שהם באים כדי לעורר אותנו לחיבור. כשנתחיל להתחבר על פי הכלל "ואהבת לרעך כמוך", מה שנשיג בינינו יתפשט ויחלחל מטבעו אל כל אומות העולם. המאמצים שלנו יישאו פרי והשינויים לא יאחרו לבוא, נזכה לחוות תוצאה יפה וטובה, והכול מסביב יתרכך ויומתק.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/trkW1

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest