קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד מסבירה חכמת הקבלה מונחים של קביעות, אקראיות, השתנות?
תשובה: אין דבר כזה בטבע. זה נובע מחוסר התפיסה שלנו, מחוסר היכולת שלנו לחקור ולראות את כל התמונה בצורה שלמה. בטבע מלכתחילה, מבחינה לוגית, אין הסתברות של דברים, זו לא אקראיות. זה לא מדע טהור כמו שאתה היית רוצה לראות. אתה היית רוצה לראות חוקים אוניברסליים, אתה רוצה לראות נוסחה אחת שכוללת את כל המציאות, ואז אתה מוסיף לנוסחה הזאת נתונים נוספים כל פעם, ואז מתוך נוסחה אחת אתה פותח אותה ליתר נוסחאות, בכל מיני רמות, בכל מיני דברים.
שאלה: האם אין מקום להסתברות בתוך הנוסחה הזאת?
תשובה: לא. איך יכולה להיות הסתברות בטבע? הסתברות זה משהו "לא ידוע", כלפי מי?
שאלה: לפעמים יש הנחה שיכול להיות שדברים התפזרו באיזושהי צורה, אני זורק חלקיקים לאיזשהו כיוון, הם לא מגיעים בדיוק לאיפה שאני צריך, אלא נוצר לי מעין ענן כזה מסביב לנקודה.
תשובה: אז מי כאן הלא יודע?
שאלה: אבל השאלה היא בנוגע למושג הסיבתיות, הפיזיקה מדגישה שבלי סיבתיות אי אפשר לעשות מדע, ומצד שני היא משאירה את החופש לאקראיות, לספונטניות.
תשובה: אז שוב, הלא נודע. הלא ידוע נותן לנו מקום להשלים אותו על ידי פרמטרים כמו סיבתיות, אקראיות, אבל זה רק מפני שאנחנו לא יודעים. אבל לא כך בטבע, אלא אנחנו בני האדם עוד לא יודעים.
שאלה: מה זה יעזור לנו לדעת יותר טוב, לא רק לחקור, אלא גם איך אני מנסח את הדברים בהתאם למה שאני קורא "טבע" כאיש מדע, איך אני כותב את הנוסחה בהתאם למה שראיתי. מה זה יעזור שהתפיסה הזאת תתחיל להתקרב למשהו אמיתי יותר?
תשובה: מה זה יעזור? אבל מה זה מדע טהור? עד כמה שאני אהיה מנוטרל מהסיבות והתוצאות שאני חוקר, שאני אהיה אובייקטיבי, שאני כביכול לא נמצא בתוצאות של אותה הנוסחה, שאני לא מביא איתי יחד שגיאות, סטיות, במה שאני צופה. בכל העבודה שלנו עם החומר אנחנו רוצים להיות כמה שיותר ניטרליים.
שאלה: האם היכולת של האדם להתעסק באקראיות, היא דווקא היכולת מפותחת שבתוך האדם, היא לא מגבילה?
תשובה: אני לא מבין למה אתם כל כך מעלים את ערכה.
שאלה: כי זה מאפשר לי להניח דברים שאולי אני עוד לא יודע אותם ועל ידי זה להתקרב למשהו שאני לא ידעתי לפני, ועכשיו אני אולי אדע על זה?
תשובה: יכול להיות שזה משהו שלא נודע לך.
שאלה: כן, זה מקרב אותי אל הלא ידוע. בדיוק.
תשובה: אבל אתה לא צריך לשבח את כל הנוסחאות האלה שמדברות על "יכול להיות", על הסתברויות, על אקראיות. אתה צריך תמיד לדעת שזה בא דווקא מתוך חוסר תפיסה. כי אם הייתי תופס תמונה שלמה, לא היו לי כאלה נתונים בנוסחאות.
שאלה: אבל כרגע זה כן עוזר לי לנסות להתקדם?
תשובה: נכון, בינתיים ודאי. אבל שוב, היחס אליהם צריך להיות שלילי, כי בשביל מה דברים התפזרו באיזושהי צורה. אני הייתי רוצה לדעת מראש איך שהם מתפזרים ובאיזו צורה לזרוק אותם ומה הסיבה והתוצאה והנוסחה.
הערה: אבל לא יודעים.
תשובה: זאת אומרת, שיש כאן תמיד איזה כוח באמצע שנכנס ושאינו ידוע לנו. הפרמטר הזה עדיין חסר לנו. אנחנו אפילו לא יודעים מי הוא, מה בדיוק חסר. זאת הבעיה שלנו בפיזיקה, שברוב המקרים בפיזיקה המודרנית אנחנו מרגישים שיש לנו איזשהו חוסר תפיסה, שיש משהו. שבין זה לזה יש איזשהו כתם לבן שמשהו שם לא מסתדר ולא יודעים. כאילו שאני בלי משקפיים ואני משתדל לראות אותך, ומי ולמה זה דומה, ואני לא יכול. ולכן מאוד מצפים שאיכשהו זה ייפתר כבר הרבה מאוד שנים.
