דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ישראל: התקווה לחיים חדשים

ישראל: התקווה לחיים חדשים

שאלה: עכשיו ישראל כולה נמצאת תחת אש הרקטות, וכולם הרגישו מה זה חיים במתח ופחד תמידי שאנשי הדרום מנהלים כבר יותר מעשר שנים. במשך הזמן הזה גדלו לנו ילדים שאנחנו מכנים אותם "דור הקסאמים".

זהו דור שרגיל לאזעקות ללא הפסק ולחיים בתוך מקלטים. אין להם תנאים הכרחיים פשוטים לחיים, הורה לא יכול ללא פחד להביא את הילד לגן הילדים, אם הוא בכלל עובד.

אנחנו כמעט איבדנו תקווה שהחיים שלנו אי פעם יסתדרו. נעשו כל כך הרבה ניסיונות למצוא החלטה אמיתית שהייתה פותרת את הבעיה לצמיתות. אבל במקרה הטוב אנחנו מקבלים הפוגה לכמה חודשים, והכול שוב חוזר לקדמותו. איזה פתרון אתה יכול להציע כדי שתהיה לנו תקווה לחיים חדשים?

תשובה: עכשיו בפעם הראשונה בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל, אני באמת מרגיש תקווה לשינוי. בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנות גלות סוף-סוף יש לנו תקווה.

בעבר בכלל לא היה אפשר לחשוב על התפקיד האמיתי של עם ישראל שאמור להביא את כל העולם לשחרור. אבל היום התפקיד הזה מתחיל להתברר, ודווקא מתוך המצב הקשה שבו העם שלנו נמצא עכשיו.

ההיסטוריה של ההתפתחות האנושית חייבת להביא את כולנו לחיבור. אנחנו, בני האדם, לא מתחברים בינינו בצורה טבעית, כמו הדומם, הצומח והחי. כל הטבע מתנהג כמו מנגנון אחד, מערכת אינטגרלית כללית סגורה. בטבע הכול קשור בצורה הדדית ונמצא בהרמוניה ובאיזון.

אבל האדם, כתוצאה מהתפתחותו, גרם לחוסר איזון במערכת הזאת. וככל שיותר האנושות מתפתחת, כך חוסר האיזון הזה הולך וגדל. וגם הוא בעצמו נמצא בחוסר איזון בגלל האגו הענק שמפריד בין בני האדם ומשסע את כל האנושות לפלגים. ואותו האגו מרחיק אותנו מכל הטבע.

האדם הופך לגוף מזיק שלא מתחשב בשום דבר חוץ מתועלת מיידית שלו. אני לא יכול לוותר על האגו שלי למען הרגע הבא אפילו בשביל עצמי, הוא מנהל אותי בכל רגע בצורה כזאת, שאני לא יכול לחשוב על שום דבר חוץ ממילוי שלי בכל רגע שאני קיים.

ואם אני יכול לעשות זאת על חשבון הזולת, עוד יותר טוב. ואם בדרך אני מועך את הזולת, אז אני מרגיש יותר טוב בהרבה. כך אני בונה את עצמי על החורבן הכללי.

כך אנחנו מגיעים למשבר הכללי שבו כל העולם נמצא כיום. ואי אפשר לפתור את המשבר הזה בשום דרך חוץ ממימוש תפקידו של עם ישראל.

המשבר הזה הוא לא רק בישראל, אלא בכל העולם – המשבר של כל אדם, כל הטבע, דומם, צומח וחי, המשבר בכלכלה, בהשכלה, במשפחה. זהו משבר גלובלי שחובק את העולם כולו וכבר מוביל אותו למלחמת עולם שלישית.

זהו מצב מיוחד שאין לו תקדים בהיסטוריה. אנחנו אף פעם לא היינו כל כך קשורים בינינו ותלויים אחד בשני בכל כדור הארץ כולו. בפעם הראשונה אנחנו נמצאים בחוסר אונים מוחלט ללא שום אמצעים לנהל את חיינו. כל החיים שלנו יצאו מכלל שליטה.

אנחנו רואים שבקרב מנהיגים, ראשי ממשלות, ארגונים גדולים, אין כאלה שיודעים מה לעשות עם העולם. אין מלך או נשיא כזה. זהו מצב של ייאוש שגורם לדיכאון כללי. כדי לתקן את זה, אנחנו חייבים להגיע לאיזון עם כל המערכת הכללית של הטבע. זהו תפקידו של עם ישראל שמוטל עליו עוד מזמני בבל העתיקה.

בבבל העתיקה אנחנו כבר היינו במצב כזה, אבל היינו אז קבוצה קטנה של שלושה מיליון בני אדם שהתגוררו על שטח קטן באזור מסופוטמיה. האגו הנפוח שלנו גרם לנו להתחיל לבנות מגדל עד השמיים. אף אחד לא רצה להכיר את השני, על אף שקודם היינו חיים יחד בידידות והבנה הדדית. אבל פתאום הכול השתבש.

ואז התפלגה מהבבלים קבוצת אנשים, עם אברהם בראשה, שלא רצתה ללכת עם האגו, וכיוונה את עצמה לבורא ולאהבת הזולת. לכן הם קראו לעצמם "ישר-אל", כלומר, ישר לבורא.

התורה מספרת על השלבים שהקבוצה הזאת עברה בתיקון שלה: העליות והירידות כלפי החיבור ביניהם. בסופו של דבר הם מימשו את חלומם והגיעו לחיבור שנקרא "עם ישראל" בארץ ישראל.

אבל שאר הבבלים בינתיים התפזרו בכל העולם והמשיכו להתפתח יחד עם האגו שלהם. ועכשיו צריך לתקן את כל האנושות. ולכן ישראל חייבת להיות אור לגויים. כמו שפעם אברהם לימד אותם, כך הם עכשיו חייבים ללמד את כל העולם איך להשיג את האיזון עם הטבע ולהגיע לשלווה. כאשר אנחנו מגלים את השלמות הכללית, אנחנו עולים למימד אחר לגמרי. זה תפקידו של עם ישראל בעולם. יוצא כך, שעד שאנחנו לא נממש את הייעוד שלנו, לא נראה דוגמה לכל אומות העולם, לא נעביר להם ידע, אור, תיקון, מילוי, הרגשת העולם העגול, הטוב, המקושר – אנחנו נמשיך להרגיש את השנאה שלהם כלפינו.

הרי, הם מרגישים שהם חייבים לקבל מישראל משהו טוב – ולא מקבלים. לכן הם באים לישראל עם טענות שאנחנו אשמים בכל הבעיות של העולם. ולמרות שאין שום עובדות המוכיחות את הקשר שלנו עם אירועים שליליים, אומות העולם מרגישים בצורה אינסטינקטיבית שאנחנו המקור לכל הרוע שבעולם: מהקטן ביותר ועד הגדול ביותר.

מצד אחד, הם יודעים שאנחנו עם מיוחד, חכם, מוכשר ומלא כוח. אך מצד שני, אנחנו לא מספקים להם את מה שהם צריכים לקבל מאיתנו. לכן יש להם הרגשה שאנחנו הסיבה לכל הצרות שלהם.

לפיכך, כאשר אנחנו מסתכלים היום על החמאס, צריך לראות איך כל העולם כולו, ללא יוצאי דופן, מתגבש סביבו. אותן הקבוצות, המדינות, הארגונים שפעם היו בני בריתנו, אט אט עוזבים אותנו ועוברים לצד השני, כולל היהודים שמתגוררים במדינות אחרות.

לכן אנחנו מתקרבים למצב כאשר כל אדם בעולם מתחיל להרגיש בצורה מוחשית שישראל היא מדינה מזיקה, כוח רע, מפני שהייתה צריכה לעשות טוב לכולם, אך לא עושה זאת.

זאת אומרת, אנחנו נלחמים לא נגד החמאס, ואפילו לא נגד העולם. אנחנו נלחמים נגד אויב אחר. הרי, העולם הוא פסיבי ופשוט מחכה מאיתנו למשהו טוב.

כיצד אנחנו יכולים להיפטר מהקסאמים, ופעם אחת ולתמיד לפתור את הבעיה הזאת? אין לזה פתרון גשמי. המבצע שמתנהל עכשיו צריך להראות זאת בצורה ברורה ביותר. אנחנו עומדים מול אויב שמוכן למות. לא אכפת לו מהילדים, מחייו של עצמו – הוא מוכן לכל דבר, כדי למחוק אותנו מעל פני כדור הארץ, כמקור של הרוע בעולם. וכל העולם עומד מאחוריו.

ואנחנו, עם קטן, עומדים מול האויב הזה, ויחד עם זאת, מפורדים, מפולגים, נקרעים על ידי סכסוכים. זה המצב שבו אנחנו נמצאים.

על איזה פתרון אפשר לסמוך? הפתרון הוא פשוט: אנחנו חייבים למסור לעולם את הרעיון שפעם הביא לנו אברהם: חיבור, אחדות, אהבה שמכסה את כל מה שמתרחש בעולם. על כל פשעים תכסה אהבה.

אנחנו לא צריכים להילחם עם האגו והרוע, אלא אנחנו צריכים ללמד את כל העולם, וקודם כל את עצמינו, כיצד להיות בקשר טוב ויפה בינינו. ואחר כך להביא את כולם לקשר הזה – כדי שכל בני האדם יתחברו על ידי קשרי אהבה, כמו שהתורה מלמדת: "ואהבת לרעך כמוך". זהו הכלל הגדול של כל התורה, שמסביר לנו כיצד בנויה כל הבריאה.

שאלה: לא הבנתי: אני צריך לאהוב את מי שיורה עליי רקטות?

תשובה: קודם כל, אתה חייב לאהוב כל יהודי לפחות בגבולות מדינת ישראל, כמו שאתה אוהב את עצמך. אתה צריך להתייחס בצורה שווה לקרובים שלך, לילדיך – וגם לשכן שגר לידך.

כאשר אנחנו נגיע לאהבה כזאת בתוך עם ישראל אנחנו נהיה אור לגויים ונוכל להראות להם דוגמה לכך שאפשר לחיות בחיבור ואהבה.

דווקא לזה העולם מצפה מאיתנו. כל המלחמות מתרחשות רק כדי לחייב אותנו למצוא את הקשר הנכון בינינו ולהפוך להיות אור לגויים, להיות דוגמה נכונה ויפה לכל האנושות.

יש לנו שיטה שמאפשרת לממש את זה, והיא נקראת חכמת הקבלה. היא מלווה אותנו בצורה נסתרת לאורך כל דרכינו, אך מתגלה רק בימינו בשביל מימוש העיקרון: "ואהבת לרעך כמוך".

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 422, 22.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תתאחדו או תמותו
מי אנחנו – עָם או אוסף של פליטים?
עדיין לא מאוחר לפנות לדרך הטובה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/7dj1W

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest