קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לא מובן במה שונה העתיד מהעבר שאין לנו שליטה עליו, שאיננו מסוגלים למצוא מוצא מהמשבר ואת הדרך הנכונה להתפתחות?
תשובתי: תמיד האדם הוא שהשתנה (גדל באופן אגואיסטי), ואחר כך, מתוך השינויים שלו ובהתאם לשינויים שלו, הוא שינה את העולם הסובב. וכעת הוא אינו ממשיך לגדול הלאה באופן אגואיסטי, ההתפתחות האגואיסטית ההדרגתית שלו הסתיימה, ולכן הוא לא יפתח יותר את העולם הסובב.
בהמשך מתרחשת תנועה ב"כיוון ההפוך". כעת הטבע, הסביבה הסובבת, משתנה, היא מראה לנו את עצמה כגלובלית ואינטגרלית, והיא מאלצת את האדם להשתנות בהתאם אליו, להפוך להיות מקושר באופן אינטגרלי עם כל העולם. כלומר, נכנסנו לשלב של שינוי באגואיזם שאינו נכפה על האדם, שבתיאום עימו ובהתאם אליו הוא בונה את הטבע, ושינוי הטבע "בפני האדם" מזמין את הנחיצות לשנות את עצמנו בהתאם לאווירה הסובבת החדשה.
כלומר, משתנה הפרדיגמה: לפני כן, בלית ברירה, השתנינו מבפנים ושינינו את העולם הסובב בהתאם לעצמנו באופן אגואיסטי, כלומר עשינו אותו ככזה, כדי שיהיה מותאם עבורנו. וכעת העולם הסובב משתנה ומאלץ אותנו להשתנות בהתאם אליו. התנועה הפוכה, לא מהאדם לעולם הסובב, אלא מהעולם הסובב אל האדם. כלומר העולם, הטבע הסובב אותנו, משתנה ומחייב כל אחד ואת כל החברה האנושית להשתנות.
האדם יהיה חייב לשנות את עצמו, כלומר לתקן את עצמו, בהתאם לטבע. כך לא היה אף פעם. האדם אף פעם לא שׂם לב לטבע, אלא שינה אותו כפי שהוא רוצה, הוא כופף אותו באופן אגואיסטי כפי רצונו. וכעת האדם יצטרך להשתנות, לכן הוא חייב תחילה להכיר את הטבע, תחילה "להסתכל" עליו ואחר כך לחשוב איך לחיות איתו בהרמוניה. והטבע, הוא הבורא. רק כך אנחנו מגיעים לנחיצות להשיג את כל הטבע=הבורא, כך שמשתנים "בהתאם אליו".
בכך מסתכמת נקודת המעבר הזאת, שאותה אנחנו מכנים משבר. ממנו אין חזרה "אחורה", עלינו להבין את המשמעות של הפרדיגמה החדשה הזאת של הקיום שלנו: לא לשנות את העולם בהתאם אלינו, אלא לשנות את עצמנו בהתאם לעולם. ואם נמשיך לנסות לשנות את הטבע בהתאם אלינו, אז נעמיד את עצמנו מול הטבע, ובסופו של דבר הטבע "ישבור" אותנו על ידי יסורים נוראיים.
ידיעות קודמות בנושא:
הבעיות הגלובליות של האנושות
מתי יפסיקו לזעזע אותנו?
כיצד להביא את העולם להרמוניה
