ילד עקשן

שאלה: יש לי תאומים בני ארבע וחצי, ואחד מהם מאוד עקשן, מאוד מאוד עקשן. איך להסביר לו שיוותר לאח שלו, שיאהב את הזולת?
ודאי שארבע וחצי זה עדיין לא הגיל שאפשר לדבר עם הילד בצורה כזאת. מדברים איתו, אבל הוא עדיין לא מסוגל לקלוט. במשך הזמן, אם הוא יכנס לסביבה שלומדת איך לוותר זה לזה או אפילו לא לוותר, אלא איך להיות יחד, אז היחס שלו לאחרים יהיה מתוך התחשבות, "אני לו והוא לי, ואנחנו יחד למטרה משותפת". סביבה כזו כבר תתחיל ללמד אותו להיות קשור לאחרים. תכניס אותו לקבוצת כדורגל או למקום שמשחקים יחד, שיראה שהוא תלוי באחרים.

ילד עקשן

(מתוך התוכנית שאל את המקובל מה 28.2.08. לצפייה בתוכנית המלאה)

מראיין: הוא באמת אוהב לשחק לבד כל הזמן.
אתה רואה, זאת בעיה. כזהו באמת העקשן והאינדיבידואליסט. הייתי בכל זאת מחבר אותו לאיזושהי התעסקות בעזרה למישהו, שירגיש את עצמו חשוב, שירגיש את עצמו מיוחד, אבל מיוחד דווקא בזה שהוא עוזר לאחרים. שיראה שכתוצאה מהעזרה לאחרים הוא גדול ונותן לאחרים, שהוא רואה מזה תועלת, שמגיע לו מהם תודה וכבוד. מצד אחד הוא ירצה לקבל תודה וכבוד, ומצד שני הוא יראה שזה מגיע לו כתוצאה מנטייה לאחרים. צריכים להכניס אותו לאיזה מנגנון, שממנו הוא ילמד שנתינה ואהבה כדאיות, שיחס לזולת הוא כדאי.
הוא רוצה להחזיק את עצמו לבד, יותר גבוה, יותר בכול, אבל הוא זקוק שיכבדו אותו, שיחזיקו אותו. אז שילמד שמכבדים אותו בתנאי שהוא נותן. הרי יש לו תלות באחרים – אתה רק צריך לבנות מנגנון שהתלות הזאת תחזור אליו ותלמד אותו.
אין אדם שרוצה להיות לבד, יש אדם שרוצה להיות גבוה מכולם – לזה אנחנו קוראים "לבד". ואפשר להיות גבוה רק כלפי אחרים. אז שיחזיקו אותו גבוה ויכבדו אותו, אבל רק בתנאי שהוא נותן, ומזה הוא ילמד.
אין לנו ברירה, אנחנו יכולים ללמד את הילד רק על ידי החברה.
גם את האדם הגדול מחנכים על ידי החברה, על ידי עיתונות, רדיו, טלוויזיה וכו'. אם כל המערכות האלו היו מסודרות נכון כלפי האדם, אז היינו רואים את הדור החדש בצורה אחרת, לא כמו שאנו רואים אותו היום. לכן אנחנו צריכים לארגן סביב הילדים סביבה נכונה.

מראיין: אבל עדיין זה אגו.
ודאי, אבל מתוך האגו הוא כבר רואה שבשימוש באגו שלו בצורה כזו או אחרת, הוא מרוויח או מפסיד. ו"מתוך שלא לשמה בא לשמה". הוא כבר רואה שכדאי לו לתת, שכדאי לו להיות בקשר עם האחרים. ואחר כך, כמו שהרמב"ם כותב, מלמדים אותו לאט לאט שיש מטרה עוד יותר גבוהה ורווח עוד יותר גדול – שאם הוא באמת מגיע לנתינה מחוצה לו, הוא מקבל מתנה בלתי מוגבלת.
עכשיו אומרים לך "אתה בסדר", "אתה גדול" או "אוי ואבוי, איזה ילד אתה" וכולי, דברים קטנטנים. אבל יש רווח אחר, אינסופי, גדול, שאתה לא מוגבל, אתה פשוט נמצא באוויר. בתנאי שאתה יודע לתת בלי לקבל את הרווח בחזרה בעולם הזה.
דווקא הילדים האלו העקשניים, הקשים לחינוך, מגיעים אחר כך לקבלה, כי העקשנות שלהם היא בעצם דרישה לרווח רציני וממשי מהחיים!