יין – אור עליון של חכמה

"מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל" (נשא, ו', ג').

שאלה: למה יחד עם המשקאות החריפים, מוזכרים בתורה ענבים?

תשובתי: באותם הזמנים הענבים למעשה לא שימשו כמזון. כי האדם תמיד שאף להכין מלאי ליממה, לשבוע ואפילו לכמה שנים קדימה. לכן יין, כמו גם שמן זית, קמח ושאר מוצרי מזון שניתן לשמור אותם לאור זמן רב, היו בעלי ערך מיוחד. לכן השתמשו בענבים רק להכנת יין.

הענבים עצמם נובעים מדרגה גבוהה מאוד, דרגת חכמה. למה קיים טכס מיוחד לטעימות של יין, למה יש ברכה על היין וכדומה? מפני שהוא מהווה לא סתם מוצר בריא, כפי שסבורים בימינו, אלא לפי חכמת הקבלה זהו אור עליון, אור חכמה.

היין עצמו משמיד את כל הבקטריות שנמצאות בו, מפני שהוא אור עליון שנועד לרפא, לתקן ולמלא את כל הרצונות שלנו לחלוטין. כמה שענבים לא יהיו מלוכלכים, בזמן תהליך התסיסה כל הלכלוך הולך ושוקע, ואילו היין נשאר נקי. הכנת הבציר של הענבים להכנת היין זה לא תהליך פשוט, בחכמת הקבלה בוחנים את כל הניואנסים: סוג הענבים, הקוטר של הענב ביחס לשטח החיצוני שלו, מאיזה חודש צריך להתחיל לקטוף, מאיזה צד של ההר ביחס לירושלים וכדומה.

בדרך כלל המקובלים קטפו את הענבים לפני זריחת החמה, מפני שהמתקת הדינים שנמצאת ביין, נרגעת דווקא בזמן הזריחה. הענבים כביכול גם ישנים וגם מתעוררים.

בעולם שלנו אין אף אובייקט או אירוע שאין לו שורש בעולם העליון, הכול מנוהל על ידי כוח אחד ויחיד, וכל בני האדם בעולם, בתת-מודע ושלא מרצונם, מבצעים את העבודה שלהם, כך העולם מתקדם קדימה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 21.1.2015