דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / ייאוש, זוהי התוצאה

ייאוש, זוהי התוצאה

שאלה: איך האדם בכל זאת מצליח לבטל את עצמו?

תשובתי: הוא עושה את זה מתוך ייאוש, חוסר אונים. אבל זה קורה בתנאי שהאדם לא בורח. אם הוא בא לשיעור פעמיים בשבוע במקום שבע פעמים ולא נכלל בקבוצה, אז הוא מאריך את הזמן. ודאי, ששום דבר לא נעלם, וכל יגיעה, אפילו הקטנה ביותר, זו בכל זאת השקעה שנכנסת לחשבון שלו. אבל השאלה היא, מה גודל ההשקעה הזאת.

תרשום לעצמך סדר יום ברור: משעה זו עד שעה זו אני עובד בחברה, משעה זו עד שעה זו, אני בהפצה, וכן הלאה. ותתחיל לממש ולבצע אותו ללא שום נטייה פנימית. אבל אחרי המעשים נמשכים הלבבות. כך בנוי העולם שלנו, וטוב שכך הוא בנוי. שאנחנו יכולים אחרי המעשים לעורר את הלב.

אנשים מאמצים ילד זר, משקיעים בו מאמָצים ומתחילים לאהוב אותו. בהתחלה, אין להם שום יחס ואהבה טבעית כלפיו, אבל אחר כך הוא הופך עבורם לאהוב וליקר ביותר. אבל בשביל זה צריך להשקיע הרבה כוחות, זה כל העניין.

אנחנו גם כן השקענו הרבה מאוד מאמצים בהתפתחות הרוחנית שלנו. אבל, יחד עם זה, צריך להוסיף עוד בירור, ובזה לברר מה זה נתן לנו. אנחנו נופלים לייאוש, זה טוב מאוד! אבל הייאוש לא צריך לזרוק אותנו הביתה, דווקא באותו מקום, שבו "וייאנחו בני ישראל מן העבודה".

האדם חייב להיכנס למדרגה הבאה של העבודה, אבל הוא בורח, כי הוא נמצא בייאוש. הוא חשב, שעכשיו יראה את התוצאה, והוא לא מבין שהייאוש זאת התוצאה. זאת צריכה להיות התוצאה הרצויה והנכונה במדרגה הנוכחית שלו.

ואילו הוא חושב שהוא לא השיג שום תוצאה, שום הצלחה, הוא מאשים את הקבוצה, את הרב, את עצמו, מחליט לזרוק הכול והולך. וכל האשמה היא בחוסר ההבנה שזה היה גילוי של חוסר הכוחות להתקרב לבד לבורא. מה יכול להיות יותר טוב מאשר המצב הזה?

אין רגע יותר מאושר בחייו של אדם, אלא שמיואש מכל יגיעתו. ואילו אנו רואים, שחברים שהיו יחד איתנו שנים לא מבינים את זה ובורחים. וכל אחד מאיתנו יכול למצוא את עצמו במצב כזה, כי הרי נאמר: "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", כלומר, עד למותו של האגו ותיקון מלא של הרצון שלך.

במצב כזה, אנשים צריכים לסחוב את עצמם בכוח לשיעור ולהשתדל להתעורר ולהתרומם, להיכלל בקבוצה ולקבל ממנה כוחות. זאת כל העבודה.

לא צריכה להיות שמחה מיוחדת אם אתה מתעורר ומיד מרגיש התרוממות, אבל אם אתה בקושי קם ובכוח סוחב את עצמך, מתחיל להתעורר, מחייב את עצמך לעבוד, אז אתה באמת עושה עבודה. צריך לאהוב את העבודה הזאת, שעל ידה אתה מעורר את עצמך ממצב של חוסר הרגשה ומתרומם.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 04.12.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הריקנות שלפני הגילוי
הסיבולת הרוחנית
ורק הגיבורים שבהם יכנסו להיכל המלך…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/4GZd9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest