דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין

יגעתי ולא מצאתי, אל תאמין

בעל הסולם, מאמר "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", סעיף צ"ח:

"עתה תראה, שמה שהקשו המפרשים, על מצות האהבה, לומר, שהמצוה הזאת איננה בידינו, משום שאין האהבה באה בדרך כפיה ושעבוד – שאין זו קושיא כלל, כי הוא לגמרי בידינו. שהרי, אפשר לכל אדם, להתייגע בתורה, עד שימצא השגת השגחתו ית' הגלויה, כמ"ש ז"ל : "יגעתי ומצאתי, תאמן". וכשזוכה להשגחה הגלויה, כבר האהבה נמשכת לו מאליה, בצנורות הטבעיים, כמ"ש לעיל.

ומי שאינו מאמין, שאפשר לו לזכות לזה, על ידי יגיעתו, יהיה זה מטעם שיהיה, נמצא בהכרח, שאינו מאמין ח"ו בדברי חז"ל, אלא מדמה לעצמו, שהיגיעה אינה מספקת לכל אדם, שהיא בניגוד למ"ש : "יגעתי ולא מצאתי, אל תאמן". וכמו כן, בניגוד לדברי הכתוב, שאומר "ומשחרי ימצאונני". דהיינו, "ומשחרי" דייקא, יהיה מי שיהיה, כקטן כגדול. אמנם, ליגיעה הוא צריך ודאי."

כי יגיעה, זה ה"כלי". זה לא סתם תנאי קבלה כמו בעולם שלנו, שאם אין לי כסף לקנייה, אז אני יכול ללוות אותו בבנק או לגנוב. בהשגה הרוחנית אין לי ברירה, הכסף הזה חייב להיות שלי! זה ה"כיסופא" שלי על הרצון לקבל, "מסך". הוא חייב להיות שלי, אחרת אני לא אוכל להרגיש את המילוי.

אפשר "ללוות" מהבורא בהקפה ואחר כך להשלים את היגיעה, כמו שנאמר: "החנות פתוחה, והיד רושמת". אבל ללוות בהקפה אני יכול רק כעזרה לצורך ההתפתחות שלי ולא לצורך הגילוי. לצורך הגילוי אני חייב שיהיה לי "כלי" משלי.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 20.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
גילוי המאה: הבורא לא ברא את הנברא!
חיפוש רוחני: מה אנחנו מוצאים?
להשתדל ולמצוא (יגעתי ומצאתי)

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest