טיפה לטיפה…

שאלה: האם כדאי לנסות להבחין במאורעות המתרחשים ובאנשים הסובבים אותי כאל מונחים כגון קווים ימין ושמאל?

תשובתי: לא, זה שייך רק לעבודה הפנימית. רק כשהאדם משׂיג כוחות של הנשמה שלו ומתחיל לעבוד איתם, אז הוא מבחין איזה מהם מתייחסים לקו ימין, ואיזה לקו שמאל, כמו שנאמר: "שמאל דוחה, וימין מקרבת". מה שדוחה אותי מהרוחניות שייך לקו שמאל, ומה שמקרב אותי שייך לקו ימין. את ההתקדמות שלי אני חייב לבסס על שני הכוחות, אחרת על פני מה אני אתעלה?

קו שמאל מצטייר בצורה של הר סיני (שׂנאה), ודווקא הוא קובע את גובה המדרגה בסולם העלייה הרוחנית. הרצון האגואיסטי שלי, רגל שמאל, הדוחה את כל שאר האנשים, מתגלה בהדרגה, מדרגה אחר מדרגה בסולם הזה, במידה שאני מוכן לתקן אותו בכוח קו ימין, רגל ימין, בתכונת ההשפעה. כך אני עולה במדרגות הסולם (של יעקב). דווקא אז אני יכול לסווג את הכוחות הפנימיים שלי, עד כמה הם בעד או נגד החיבור ביניהם, אך לא את האנשים או האירועים הסובבים.

אתה יכול לומר, שבהתאם לתפיסת המציאות כל העולם נמצא בתוכך, כי הרי האדם הוא עולם קטן, וכל מה שנראה מבחוץ, נמצא בתוכו. אז למה אי אפשר להתייחס באופן זהה אל החלקים הפנימיים והחיצוניים שלו? – כשאתה תרגיש את הנמצא מחוץ לך בתוכך, אז תצרף את זה לצד ימין או שמאל!

עד אז אתה יכול לעבוד רק ביחס לחברים, כשאתה מצרף אותם אליך כחלקים של הנשמה שלך. אם אנחנו רוצים להיות "כאיש אחד בלב אחד", אז הרצון שלנו כולל את כולם, ואין בו הבדל בינך לביני ובין עוד מישהו. כך טיפות מים, ראשונה, שנייה, שלישית, יוצרות בהתמזגותן טיפה אחת גדולה. כשיהיה לנו רצון משותף כזה, נוכל להתייחס למבנה הפנימי שלנו כאל ג' קווים.

מתוך התוכנית "פרשת השבוע", 12.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
כל העולם איתך
הביטוש הוא סימן של הרצון להתאחד
אני נמצא בין שני מגנטים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest