דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / טיסה מעל הלוע של הר הגעש

טיסה מעל הלוע של הר הגעש

Laitman_2010-11-10_3207_us.jpg

לא ניתן לפתור אף בעיה מבפנים אם אנחנו פועלים בתור קטגור או סנגור, או שאנחנו מנסים להפריד בין הצדדים היריבים. האפשרות היחידה היא למתוח פס על כל מה שהיה ולהתחיל מדף נקי. לא מדובר כאן על עסקים ולא על הליכים משפטיים. אי אפשר כאן לקבוע מי צודק ומי אשם, מי רע ומי טוב. בסופו של דבר הבורא הוא ה"אשם". הוא בעצמו אמר למשה: "בוא אל פרעה כי אני הכבדתי את ליבו". הבורא ברא את היצר הרע.

אז בואו לפחות נתפוס את קצה החוט, הבורא הוא שעיצב את המצב הנוכחי. אז מה עלינו לעשות? אנחנו מבינים שזה נובע ממנו, ורוצים לקבוע קשר מעל לכל הדברים הרעים שאותם הוא מכניס בינינו כדי להביא אותנו להבנת המהות של הרע שלנו. מעל זה אנחנו צריכים לבנות בתוכנו את הטוב.

אסור להביט לאחור על מה שהיה לפני רגע, אפילו בזווית העין, אפילו בחטף מעבר לכתף. אני מביט רק קדימה באופן פתוח וללא מחשבות זרות. אני רוצה לעלות ל"בינה", להשפעה טהורה.

יחד עם זה, אני לא מוחק את כל מה שהיה. אני מרגיש את המשא הזה וכל הזמן מחזיק את עצמי על ידי מאמץ נפשי פנימי. אני כל הזמן רוצה להתפרץ, אך בכל פעם אני מחזיק את עצמי ומביט כלפי מעלה למי שנמצא מעליי. אני יודע בשביל מה צריך את זה, כדי להגיע לבורא שמסובב לי את כל זה.

אז החברים הופכים לאמצעי בידי הבורא, ואני רואה כמה צרות הם שרדו, המסכנים, כדי ללמד אותי להתעלות מעל לעצמי. כל מי שיצא נגדי, כל מי שגרם לי לבעיות – זה הבורא עשה באמצעותו. עכשיו אני מוכן לחבק ולנשק את האדם הזה שעבר כל כך הרבה ייסורים ומחלות, כל כך הרבה מצבים טראגיים, כדי שאני אלמד על הצרות שלו.

כך אנחנו צריכים להתעלות, ולשם כך נדרש הלימוד. לדוגמה, אדם שמפסיק לעשן כל הזמן כמו "יושב על הר געש", הוא רוצה להפסיק ואינו מרשה זאת לעצמו, הוא בעצמו "בולם" בתוכו את הרצון שניתן ליישום אבל לא מתאים לו. כך גם אנחנו צריכים לעצור את האגו שלנו על ידי זה שאנחנו בונים מעליו יחס חדש כלפי החברים, מצד ה"בינה", ההשפעה.

אפילו אם בפנים בוערת אש, האגו סובל, וה"שדים" רוקדים מסביב למדורה – אני "מרחף בעננים", מעל לכל זה. שתי ה"תמונות" האלה הן הכרחיות: מבפנים בוערת אש, כעס, קנאה, שנאה, ומעל לכל זה – אהבה ויחס טוב. אני צריך להרגיש ולהכיר גם את זה וגם את זה. ולהיפך, בלי זה אני לא הולך בדרך הרוחנית.

מכאן מובן עד כמה זה קל לעבור מפלוס למינוס, מקצה הסקאלה ועד הקצה השני, ולהיות בו זמנית בשניהם. ואז אני אבין את האחרים, אבין את עצמי, ולא אתבייש מהמצבים האלה והחישובים הקשורים אליהם.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 07.02.2012

ידיעות קודמות בנושא:
"מים קרים על נפש עייפה"
המחלה: שנאה לחברים
ללמוד על עצמנו את חוקי הבריאה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aZm5E

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest