טוב מעט, אבל יחד

שאלה: מה אני יכול לעשות למען הקבוצה תוך כדי קריאת ספר הזוהר?

תשובתי: להתחבר עם כולם ולהיות בכוונה אחת. כותב על כך הרב"ש, שכל הניצוצות בלבבות של החברים מתחברים יחד לשלהבת אחת גדולה של אהבה. ולכן אנחנו צריכים להשתדל לחבר את כל הרצונות הקטנים שלנו, התשוקות, הנטיות, הכוונות.

קיים הבדל גדול בין זה, שכאן ובכל העולם נוכחים בשיעור אלפי אנשים, וכולם בו זמנית, על ידי קריאת הטקסט, חושבים איך להתחבר עם הרוחניות, לבין זה שכל אחד חושב על כך בנפרד.

אם בקשה של כל אחד בנפרד עולה למעלה, זו צורה שקרית. לא מדובר על שקר שבעולם הזה, כאשר כל אחד משקר לשני בכך שרוצה לנצל אותו ברצון לקבל שלו. זה טבעי.

מדובר על זה, שאתה רוצה להתייחס לבורא בצורה שקרית. מה זה אומר? – אם אתה עושה את זה לבד, אז ללא ספק אתה עושה זאת מתוך הטבע שלך. אבל אם אתה עושה את זה דרך החיבור עם האחרים, אז אתה כבר מוותר על משהו, מתחשב בהם, משתף פעולה בצורה הדדית.

ולכן, אם מיליון אנשים משתוקקים לרוחניות, אבל כל אחד בנפרד, זה נותן תוצאה מאוד חלשה, למעשה אפסית, אף על פי שהם משקיעים את עצמם, לומדים, עושים משהו. אפשר לראות את זה בדוגמה של אלה שלומדים תורה גלויה.

בעוד שאם אנחנו מתחברים יחד, בכך שרוצים להשיג רוחניות בדרך של השפעה הדדית, אז מייד אתה נמצא בהשתוות הצורה עם הרוחניות, ואם אתה מבקש, אז הבקשה שלך מייד מגיעה בכלי של השפעה, כי היא עוברת דרך החיבור. בהתאם לזה היא מעוררת את האור, שיחזור אליך מהבורא, המאור המחזיר למוטב.

לכן להשתוקק לבד למטרה – חבל לבזבז על כך את הזמן. אלה מאמצים ריקניים. ולהשתוקק פי עשרה פחות, אבל דרך החיבור עם האחרים, זה פי מיליון יעיל יותר.

כלומר העבודה שלנו היא לא כמותית, אלא איכותית. טוב מעט, אבל בכוונה הנכונה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 09.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בשיעור הזוהר: שאלות ותשובות, חלק ב'
העיקר, לחשוב על חיבור
לא ניתן לבנות כוונה ביחידות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest