חשבון רוחני בזמן אמת?

שאלה: אם אתה משווה את המאמצים שלנו עם מרוץ למאה קילומטרים, בכל המסלול עד לקו הסיום, אנחנו לא רואים שום סימנים שהוא מתקרב. מדוע?

תשובה: על כך כתוב: "אין מקצת ברוחניות". דוגמה אחת היא הדואליות של גל-חלקיק שבעולם שלנו. ישנם סוגים של רמות אנרגיה: לדוגמה, כדי ליצור קרן לייזר, צריך להעלות את האנרגיה עד לגובה מסוים, ואז התהליך מייד הופך ל"פיצוץ".

בכל דבר יש מידות נתונות, זה נובע מארבע בחינות "דאור ישר". שום דבר לא ניתן למדוד בדיוק מוחלט, במצב שבמאה אחוזים "ליניארי". למעשה, אנחנו תמיד מודדים את הפער בין ערכים מסוימים ויוצרים תמונה דיסקרטית, מקוטעת, "דיגיטלית" של העולם.

ולכן, ב"מרוץ" שלך אתה רואה שינויים שהם לא שותפים אלא פתאומיים, מ"נקודת בקרה" אחת לשנייה. כך אנחנו בנויים: התפיסה שלנו, הן בעולם הזה והן בעולם הרוחני, היא מודרגת.

באופן כללי, כאשר אני חוקר את הטבע, אני רואה שהוא פרוס לפניי. אז מה הטעם לבוא בטענות לסדר העולמי? – הרי, זה לא עוזר. להיפך, אני צריך ללמוד את החוקים ולהשתמש בהם.

כיום, אני מתרעם רק מפני שהבורא משחק איתי. הוא בכוונה נותן לי תירוץ "לזעוף" עליו, כדי שבסופו של דבר, אני אראה את התינוק חסר השכל שבי.

שאלה: ובכל זאת, כתוב ש"פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול". אז לפחות תן לי לראות את הפרוטות הללו.

תשובה: לולא היית רואה, מרגיש, איך ה"פרוטות" הללו נופלות לקופת החיסכון, היית מתאזר בהרבה סבלנות ולא היית ממהר בידיעה שהימים לא חולפים לשווא. וזה רע.

לעומת זאת, כאשר אתה מרגיש שהזמן זורם דרך האצבעות, ואין תוצאה – זאת ישועה, מתנה, שבלעדיה לא היית שואף קדימה…

מתוך השיעור על המאמר "הערבות", 22.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ברוחניות חשבון משלו
כל יום שוב עם כוס ריקה
אל תמירו את עצמכם בפרוטות…