דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חרות מכל התנאים של האגו

חרות מכל התנאים של האגו

אנחנו מדברים הרבה על חשיבות המטרה, על גדלות הבורא, שבלי זה אנחנו לא יכולים לעבוד, כי אנחנו צריכים כוח. אולם נשאלת השאלה, בשביל מה אני צריך את גדלות הבורא? האם אני מציג את זה כתנאי שבו אני אסכים להשפעה, או שאני רוצה להשיג השפעה ולשם כך אני צריך את גדלות הבורא? בזה כל ההבדל, האם אני פועל "בתוך הדעת" ולמטה ממנו, או שפועל ב"אמונה למעלה מהדעת"?

אם אני מציב תנאי, שאני רוצה להרגיש את גדלות הבורא, אחרת אני לא אוכל לעבוד, אז זו פעולה "בתוך הדעת". אבל אם אני אומר, שאני חייב להגיע להשפעה, מאחר וזה חשוב עבורי יותר מהכול, ומבקש כוח שאין לי אותו עכשיו, כדי שהוא יאפשר לי להיות המשפיע, וזה בשבילי רק אמצעי, זה אומר, שאני רוצה את הגדלות הזאת, רק כדי ללכת ב"אמונה למעלה מהדעת".

זהו הבדל מאוד עדין שאותו צריך לברר בפנים. אי אפשר להביע אותו במילים, הן רק מבלבלות.

רב"ש כותב: "נמצא, בזמן שאין אדם מרגיש את גדלות ה', אין הגוף יכול להתבטל אליו ית' בכל לבבך ובכל נפשך". זהו חוק: הרצון לקבל נכנע רק כלפי גדלות הבורא.

"אולם לאמתו של דבר, זה שהתחתון מציג תנאי, שאומר, שאני מסכים לעבוד בשבילך רק בתנאי שאני אראה את החשיבות והגדלות שלך, נמצא שכבר הוא רוצה לקבל מהבורא, היינו גדלות ה'." כלומר אדם רוצה, שהמזוודה שלו תהיה קלה. אם אתה יודע, שהמזוודה הזאת שייכת לאדם חשוב, אז לא קשה לסחוב אותה. "אחרת, אין הוא רוצה לעבוד בכל לבבך, כבר האדם מוגבל ומונח תחת שליטת ההסתר ואין הוא בן חורין לומר, שאין הוא רוצה שום דבר, אלא הוא רוצה רק להשפיע".

אם האדם מציב את גדלות הבורא כתנאי מוקדם לעבודתו, אז ודאי שמצב כזה לא יכול להיות מצב של "בינה" ולשמש לו כ"תיבה", שבה הוא יינצל מכל הספקות והבעיות שנשלחות לו מצד "קו שמאל".

"ובהאמור יוצא, שבחינת "בינה", שתכונתה כי "חפץ חסד" הוא, שלא צריכה שום דבר לקבל, לכן היא בן חורין, כי רק מי שצריך לקבל משהו, הוא כבר מוגבל ותולה בדעת אחרים. אלא מישהו הולך בעיניים עצומות ולא צריך לא גדלות ולא שום דבר, אז נקרא "חרות"."

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 31.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
בדיקה על חוסר אנוכיות
המתנה היחידה מהבורא
תעזור לאור להתגלות!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest