דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חממה של הרצון הנכון

חממה של הרצון הנכון

הנברא הוא רצון ליהנות שנוצר כ"יש מאין" ומתפתח מהשורש תחת השפעתו של האור. אם הרצון הוא פסיבי, כלומר אינו רוצה להתפתח לקראת האור ולהיות דומה לו, אז האור מחייב אותו להתפתח, כפי שזה קרה בארבע בחינות דאור ישר.

אחרי זה הרצון מתחיל בעצמו להימשך להתפתחות, כלומר עושה "צמצום", בונה "מסך" וגדל כבר מיוזמתו האישית. התפתחותו של הרצון ליהנות, פירושו, רכישת ה"מסך".

אך הבעיה היא, שהרצון שלנו שעימו אנחנו צריכים לעלות מלמטה למעלה מהעולם הזה, הוא קטן מאוד. אנחנו מתפעלים מזה שהוא נדלק כדי להשיג את מטרת הבריאה, את הכוח העליון. אך זוהי התרשמות ראשונית שמהר מאוד נגמרת ונעלמת. ואז אנחנו יכולים להמשיך רק מתוך ההרגל, מהשִגרה, בזכות זה שיצרנו לעצמנו מסגרות גשמיות שמחזיקות ומחייבות אותנו.

אך זה בעצם לא מגדיל את הרצון ואת הכלי שלנו. על מנת להגיע לגילוי הראשון ובכלל לגלות כל רמה חדשה, אנחנו צריכים להיות חמושים ברצון שתואם לאותו גובה המדרגה שעליה אנחנו רוצים לעלות.

מאיפה אז לקחת את הרצון הזה? רק מהאור שפועל עלינו! האור משפיע על הרצון "יש מאין", על הנקודה הקטנה והשחורה, על הגרעין הזעיר ומפתח אותו. כלומר, הבעיה היא איך למשוך את השפעת האור.

אם אני בעצמי מושך את האור, זה נקרא ש"אני מעורר את השחר". האור שמשפיע על הרצון ליהנות שלי מעורר בו תחושת החושך, אבל אני מבחין בזה את הכלי בשביל גילוי האור ורוצה ש"חשכה כאורה יאיר".

לכן אני מבקש להגדיל את הרצון שלי ומחכה שהאור ישפיע עליי. לא חשוב לי דרך אילו שלבים הוא יוביל אותי, אם אשאר ברצון ליהנות או שארכוש רצון להשפעה, העיקר הוא להתקדם, למשוך את השפעת האור עליי. זה אומר שאני בעצמי מעורר את השחר ומעלה את המ"ן שלפיו הפעולה מתבצעת. תהליך כזה נקרא "אחישנה".

ואם איני מסוגל לעורר את השפעת האור על עצמי כדי להגדיל את הרצון שלי, אז הוא מתפתח בדרך טבעית, "בעיתו". האור בכל מקרה משפיע עליי, אך היות והשינויים האלה אינם רצויים עבורי, הם מביאים לי ייסורים. אני לא שמח מהחושך שמתגלה לפניי, אני לא יכול לראות בו את הכלי העתידי לגילוי האור.

צורת התפתחות כזאת אינה רצויה בעיני הבורא וגם בעיני האדם. אך מה שזה לא יהיה, דרך האור או דרך הייסורים, בכל זאת אנחנו מתקדמים.

לכן כאשר אברהם ראה את העתיד הטוב שהוכן לכל האנושות, לכל בבל, לרצון הקטן הזה שאמור להתמלא באור האין סופי שגדול יותר פי 620, שאל: "מאיפה ניקח את הכלים ואת הרצונות?", כי ללא רצון מתוקן אי אפשר לקבל את השכר שהבורא הבטיח לנו.

ואז הבורא הרגיע אותו: "אל תדאג, הרצון הזה יגדל פי 620 במשך 400 שנה של גלות מצרים". כלומר, בדרך ישנה תקופה כאשר בני האדם מקבלים רצון גדול, או בעל כורחם או על ידי זירוז הזמנים, ומתחילים לעבוד איתו על מנת להשפיע.

בימנו כבר הכול פתוח וברור, השלבים שעלינו לעבור הינם מובנים. צריכים רק לארגן בנו כזאת השפעת הסביבה שהיא תהיה עבורנו כחממה שמהר מאוד תגדל בנו רצון גדול לגילוי הבורא.

מתוך ההכנה לשיעור, 23.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שלבי הדרך המביאים להשפעה
סעודה שבה עייפים מלחכות לך
תעורר את השחר

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bYxR8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest