חמור ועוגיות

שאלה: כאשר מקובל רואה אנשים שסובלים, איך הוא מקבל את זה? מה הוא מרגיש?

תשובתי: הוא מרגיש, איזה שׂכר יפה וטוב מצפה להם. בעיקרון הם כבר מקבלים אותו, רק שבינתיים הם לא יכולים להרגיש אותו כטוב, כי לא תיקנו את הכלים, את הרצונות שלהם.

נניח, שאני נותן לילד הקטן שלי שטר של אלף דולר. הוא רק יודע שזה כסף, אבל אין לו שום מושג מה הערך של ה"נייר" הזה, ולכן הוא החזיק אותו קצת ביד וזרק על הרצפה. אם הוא היה מבין מה נתתי לו, אז היה משתמש בכסף הזה, קונה טון של גלידה, ממתקים, צעצועים… אבל הוא עדיין לא יודע איך להפוך את השטר הזה לתענוג.

כך גם אנחנו, רק שעוד יותר גרוע: במקום ליהנות אנחנו מרגישים ייסורים. אני השקעתי את היגיעה שלי, ובתשובה קיבלתי ירידה, נפילה, הרגשה לא טובה. "איזה מן שׂכר זה?". העניין הוא, שאנחנו באמת השקענו מאמצים, אבל עדיין לא סיימנו את התיקון העצמי שיאפשר לנו לקבל את התגמול, את התשלום בצורה נכונה. ולכן אנחנו מקבלים את התשלום, אבל לא מבינים שזה התשלום ולא שמים לב אליו.

תתאר לעצמך חמור, ששׂמוּ לפניו עוגיות עם קרם. אבל הוא לא צריך את העוגיות, הוא צריך גרעיני חיטה ומים. הוא לא אוהב שום דבר אחר חוץ מזה, כי בשבילו גרעיני חיטה ומים זה התענוג הגדול ביותר.

זה גם מה שאני מבין. שׂמוּ לפנינו "עוגה" גדולה ונפלאה, אבל תחילה אנחנו צריכים לתקן את עצמנו כדי שנהיה תואמים לתענוג הזה. את התענוג קיבלתי, אבל בינתיים הוא מורגש אצלי כסבל. כי אנחנו רעבים ומחפשים את "גרעיני החיטה" שלנו ולגמרי לא מבינים מה העניין הזה עם עוגת הקרם.

אני מתפלא ומתרעם, "בשביל מה אני צריך אותה?". ובתשובה אני שומע: "תתקדם לדרגת האדם, ואתה תהנה ממנה".

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 20.01.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ייסורים שאין בהם צורך
האור של העתיד
צעד לקראת

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xt4xO

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest