חלל משותף

laitman_2009-08_2611-70.jpg

אינך מכוון למטרה אם אינך מסתכל עלייה דרך הקבוצה. הקבוצה היא כמו עדשה שמרכזת את כל קרני הראייה ומכוונת אותם למטרה, ובלעדיה אינך יכול למקד את המבט שלך אל המטרה. רק בקבוצה, בחיבור משותף בין החברים, אני אוכל לגלות את פעולות הבורא. אם איננו בונים בינינו כזה מרחב משותף, "מקום משותף", היכן שקיימים רק ההשפעה והחיבור שלנו, אז אין לנו היכן לגלות את הבורא. אני זקוק לפחות לעוד מישהו, כי הרי קבוצה מינימאלית הם שני אנשים.

אני מחליט על האיחוד עם הקבוצה, וכעת אני כל הזמן חושב רק על זה. באיחוד שלנו, אשר אותו אנחנו יוצרים "במקום המשותף", מתרחש כל מה שספר הזוהר והתורה מספרים עליו. ואם אינני קשור עם אחרים, אין לי היכן לגלות על מה שמדבר הזוהר.

אך אם אני מתחבר עם האחרים, כל הסיפורים של התורה וספר הזוהר, תלמוד עשר הספירות והתלמוד, הם רק על צורות הקשר שלנו ועל מה שמסופר בו. אני, על ידי הפעולות שלי, מזמין את גילוי הבורא. זה נקרא "ישראל (אני), אורייתא (ספרים, לימוד, קבוצה) וקוב"ה (המטרה) – חד הוא", אני מאחד אותם מתחילת התיקון שלי ועד סופו. זה בכלל לא קשה להתמקד בנקודה אחת. ואם לא, המטרה מייד נעלמת ואתה שוב צריך להתרכז. ישנן הפרעות ומזה מורכבת העבודה – להתמקד במטרה דרך האיחוד.

קודם כל, צריך ליצור מרחב משותף בינינו: כיצד לשנות את עצמי כדי להביא את החיבור שבינינו לחיבור מתוקן במלואו, ובהתאם לכך, לפי חוק השתוות התכונות, לגלות בתוכי את הבורא.

מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 20.09.2010

ידיעות קודמות בנושא:
בית עבור הבורא
איחוד עם הקבוצה מביא אל הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/NhqLJ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest