חכמת הקבלה אינה מושגת על ידי השכל, בהשפעת האור המקיף, בהדרגה, נוצרת בנו תחושה של תמונת פעולות הבורא. מהתמונה הזאת אנחנו לאט לאט משיגים את חכמת הקבלה, את העולם הרוחני והפנימי שלנו. נפתחת לפנינו מציאות חדשה, אותה אי אפשר להבין על ידי השכל הגשמי.
(קודם כל נוצר הרצון ורק אז מתפתח השכל, כדי להשיג את הרצוי. לכן, אם אין בנו עוד רצון להשפיע, אז אין גם שכל להבין את הטקסטים הקבליים).
כל עצות המקובלים מכוונות רק כדי להכין אותנו ולעורר בנו את שינוי הכוונות מקבלה להשפעה. ובעקבות שינוי הרצונות, נתחיל לחוש ומהתחושה – להבין. כל חכמת הקבלה מכוונת לגילוי הבורא. ואם אני כעת שם לי למטרה רק הבנה, אני מונע מעצמי השגה והרגשה רוחנית. הרי אני מתחיל לעבוד עם השכל הגשמי, הוא מתחיל להיות חשוב עבורי. וזה גורם לחסימת הדרך לגילוי הבורא! השכל הגשמי סוגר בפני את האפשרות לפרוץ פנימה לתמונת התכונות הרוחניות.
לכן בעל הסולם כל כך כעס כשפגש בירושלים את ה"מקובלים", שבצורה מכנית למדו את ספר הזוהר.
מתוך שיעור על "תלמוד עשר הספירות", 20.09.2010
ידיעות קודמות בנושא:
השכחה המצילה
ארבע דרגות השגה
יגעת ומצאת