זוהר: פרשת שמות, סעיף קע"ז: בגן עדן הארץ, כולם עומדים בדמות וצורה שהיו נמצאים בעולם הזה. (העולם הזה, כך נקראת המדרגה הרוחנית שהאדם נמצא בה כעת) והסתר והסוד הזה נמסר לחכמים. הרוח היורד לבני אדם שהוא מצד הנקבה, הוא תמיד נחקק בחקיקה כחותם הזה, שאותיותיו שקועות. כי ציור הגוף בעולם הזה בולט לחוץ, והרוח נחקק לפנימיותו. כשנתפשט הרוח מן הגוף ועולה לגן עדן הארץ, רוח ההוא בולט בגן עדן הארץ, בצורתו ודמותו של הגוף ממש שבעולם הזה, משום שהוא תמיד כחותם.
"הגוף" (הרצון) ו"הרוח" (האור הממלא אותו) מתאימים זה לזה כמו חותם ונחתם. כי הרי הם נפרדו רק כדי לשוב ולהתחבר.
חכמת הקבלה מלמדת אותנו, כיצד לעשות שיתאימו זה לזה! לכן כשמה כן היא ("קבלה" מלשון לקבל, קבלת דבר מה), אנחנו מתחילים לארגן ולנהל את כניסת האור לתוך הרצון, בכך שאנחנו קובעים באיזו צורה הוא צריך להיכנס לתוך הרצונות ולמלא אותם. לשם כך אנחנו לומדים את טבע האור ואת טבע הרצון, הרי אין הטבע ידוע לנו מראש. מלכתחילה איננו רואים את הרוחניות! עלינו להתחבר עם האור, להתחבר עם הרצון, לקבל צורה מדויקת של האור ואת צורת הרצון וכך להתאים אותם זה לזה, כדי שאחד יכנס לתוך האחר! התוצאה שאנחנו נקבל מכך, היא שתקרא "חכמת הקבלה של האור".