דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חכמה שמלמד אותנו האור

חכמה שמלמד אותנו האור

מיכאל לייטמן

זוהר: פרשת שמות, סעיף קע"ז: הרוח המלובש בגופו של אדם בעולם הזה שקועה לפנים כאותיות השקועות שבחותם, משום שהיא פנימיות הגוף, הבולט לחוץ, להיותו בחינת חיצוניות, וע"כ אין בו אלא רק אור ו"ק. כשנתפשט הרוח מן הגוף ועולה לגן עדן הארץ… וע"כ נעשה בולט כמוהו. הרוחות העולים שמה, יש להם אותה הצורה כמו הגוף בעולם הזה, שבולט לחוץ.

זה דומה לבצק שלוחצים ועושים בו כל מיני תבניות. אם התבנית בצורת כוכב, גם הבצק שיוצא ממנה הוא בצורת כוכב. כלומר, האור שנמצא בתוך הרצון (הכלי), התקבל על ידו בתוך האור חוזר (ככלי רוחני), ולכן האור ניגלה! לכן הוא מקבל את אותה הצורה שהייתה ל"גוף" (לרצון), ואפילו כאשר יוצא מתוכו, נשאר בו הרשימו על צורת הרצון שבו הוא היה מלובש.

זה כבר אור מיוחד, זה כבר אינו סתם אור פשוט ואבסטרקטי שאף פעם לא היה מקובל בתוך הגוף. הגוף כבר קיבל אותו ותיקן את עצמו בצורה הזו. הגוף סיים את אותו התיקון, ועכשיו האור הקודם שהיה בתוך הגוף, והגוף עצמו נמצאים זה כנגד זה. הגוף ממשיך להיתקן הלאה, בצורות מתקדמות יותר, אך הצורה הקודמת איננה נעלמת.

הצורות הקודמות עוזרות לנו בהמשך התיקון, הרי האור שהיה בגוף שוב מתלבש בו ועוזר למצבים הבאים. בדיוק כמו שהניסיון של מה שעברנו בשלבים הקודמים, עוזר לנו בחיים האלה, כך גם אותו האור, אותה החכמה הרוחנית שכבר התלבשה בי מתישהו, היא עוזרת לי בהמשך הדרך.

כל מצב נשאר וקיים, "אין העדר ברוחניות". כל מצב שהתחלף משאיר אחריו צורות, העוזרות לצורות הבאות. השוואה, בירור וחיבור בין הצורות הללו, זה מה שמביא אותנו אל החכמה, אל חכמת הקבלה.

מתוך שיעור ערב על ספר הזוהר, 15.04.2010

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest