דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חישול הרצון: על ידי חום וקור

חישול הרצון: על ידי חום וקור

שאלה: כתוב: "הבא להיטהר מסייעין אותו". במה בדיוק מסייעים לו?

תשובה: "בנשמתה קדישא", בנשמה טהורה, על ידי הכוח העליון. הרי "בינה", זה הכוח העליון. בתוך עצמי אין לי את תכונת ה"בינה", אני מהווה רק את הרצון להנות ומתנהג בהתאם, בלי שיש לי את החופש לבחור בפעולה עצמאית כלשהי מצידי.

שאלה: בחיים, כאשר עוזרים לך, אתה מרגיש את זה. ופה, זה ההיפך, אנחנו מרגישים מכות, עוד ועוד. זה כאילו עזרה, רק הפוכה לגמרי…

תשובה: מדוע אתה מקשר את עצמך עם הרגשת המכות? הרי הן עוברות על השונא הפנימי שלך, ולא עליך. ואפילו שעדיין קשה לעשות את ההפרדה הזאת, אין ברירה אחרת.

תאר לעצמך אדם ש"אוכל" אותו גידול סרטני. הוא חייב לעבור טיפולים כימותרפיים והקרנות, וסובל מהם, אבל יחד עם זה, הוא מבין שהוא מתרפא. ויכול להיות, שאפילו הוא משלם הרבה מאוד כסף כדי להתרפא, למרות ההרגשות הלא נעימות הכרוכות בטיפול.

נכון, כואב לך, אבל אתה מבין שהשונא שלך מקבל את המכות, כדי שאתה תוכל להיפטר ממנו, לוותר עליו. ואז אתה מודה על הצרות. הרי פשוט אין ברירה אחרת, אחרת לא תוכל להיפטר ממנו.

שאלה: ובכל זאת, איזו עזרה נותן לי הבורא, אם אני מרגיש את עצמי אומלל? האם אפשר לקרוא לזה בכלל עזרה?

תשובה: הוא עוזר לך בכך, שמוסר לך תכונה חדשה, שמאפשרת לך לחיות מעל הרע. אתה מרגיש שאתה יכול לשלוט על הרע הזה.

שאלה: אבל באותו הזמן, רע לי.

תשובה: בדיוק כך. הבורא עוזר לך בזה שמוסיף לך את ההרגשות הרעות. אחרת, איך תרצה לצאת מהרע?

תנסה להתנתק מההרגשות שדורשות ממך לצעוק ולהאשים מישהו. את המכאוב נותנים לך כדי שתרגיש את עצמך חולה, כדי שתוכל להתעלות מעל הרע הזה ולבקש תרופה. כמובן, שאתה לא מרוצה ממה שקורה, אבל אי אפשר לשבת בחיבוק ידיים. יכול להיות, שאתה רוצה שיתנו לך כדור הרגעה? או אולי בכל זאת, לעבור סדרת טיפולים ולהתרפא?

מגיע הזמן, שדורשים מהאדם גישה בוגרת, ולא גישה ילדותית. ברגע מסוים, הוא חייב להבין שללא הצרות ששולחים לו, הוא לא יוכל להתעלות. אתה מציע להשאיר אותו במצב הנוכחי, כדי שיגמור כך את החיים שלו? או לשלוח לו צרות, כדי שהוא יתעורר ויתעלה מעליהן? הרי אנחנו מדברים על החיים העליונים, במקום הקיום הבהמי הקצר. אז מדוע בעצם אתה דואג?

שאלה: אבל האם העזרה לא קשורה להבנה, שאתה רואה את הדרך שבה אתה הולך? אנחנו לפעמים מאבדים גם את זה, ושוכחים שהצרות הן לטובתנו…

תשובה: נכון. כדי לעצב את הכלי, את הרצון, צריך לתת לך טיפה של הבנה, ואז לקחת, שוב להוסיף ושוב לקחת. לאט לאט אתה מתחיל להעריך את ה"לגימות" הללו, לבקש עליהן ולשאוף אליהן. אם ישר יתנו את הכול, אתה לא תעריך שום דבר.

בדיוק כך, באור אין סוף הכלי הרגיש רק חלק קטן ממנו, "נפש דנפש". יותר מזה הוא לא היה מסוגל, מחוסר רצון, נחיצות. ולכן, צריך לחשל את הרצון, לחמם ולקרר אותו באמצעות קירוב וריחוק. זהו סוג של "פלירט" עם הבורא, עד שלא תרגיש שאתה צריך פגישה עימו.

שאלה: האם יוצא, שהבורא עושה לנו טובה שהוא זורק אותנו אל תוך ה"קליפות"?

תשובה: כמובן. בזמנו, בני ישראל ברחו מבבל ובאו אל ארץ כנען, ובדרך עברו הרבה צרות ובעיות. לכאורה, מדוע אחר כך "לטבול" אותם במצרים? מי עושה כך עם הילדים שלו?

ובכל זאת, בוודאי, זהו חסד גדול, להעביר אותם דרך כל הייסורים ועל ידי זה לתת להם הזדמנות לגדול. הרי הרצון שלהם היה קטן מדי כדי להיכנס עימו אל תוך המימד הרוחני. והם היו זקוקים לרצון הרבה יותר גדול, "מצרי". למעשה, הם לא עברו ממקום למקום. את כל הדרך הרוחנית אפשר לעבור בלי לעבור למקום אחר, אלא רק על ידי שינוי המצבים הפנימיים.

אז עד שאני לא אקבל את עשרת המכות על הרצון שלי, "עשר מכות מצרים", אני לא ארצה לברוח מהרצון הזה, מה"פרעה" הזה. עד שאני לא ארגיש אילו צרות באות עליי בגלל האגו שלי, לא אוכל לעזוב אותו. רק בסוף הוא מוכן לשחרר אותי, כאשר אני רואה שאין שום אפשרות אחרת.

מתוך שיעור עפ"י מאמרו של רב"ש, 03.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
הרע של האגו תחת הרנטגן של שנאה
היום הולך ומתבהר, והלילה הולך ומחשיך
בקשה לתיקון מרצוננו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/xDTmQ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest