חיפוש החופש

כנס WE! העולמי בניו-ג'רזי, שיעור מס' 3

המקובלים מאוד משתדלים להסביר את הרגע העיקרי של העבודה שלנו, כיצד אנחנו ניגשים לבחירה החופשית.

ההסברים שלהם מתחילים מכך, שאיננו חופשיים לחלוטין. זה הופך להיות ברור מהנתונים הביולוגיים, הזואולוגיים, הפסיכולוגיים, הגנטיים ושאר המדעים. איננו חופשיים. כל אדם נולד במשפחה שלא בחר בה, בחברה שגם בה לא בחר, בעם שלא בחר, עם תכונות שלא בחר בהן. הוא לומד במָקום שגם אותו הוא לא בחר. ואיך הוא יכול היה לבחור…? המשפחה, גן הילדים, בית הספר, זאת הסביבה שתחת השפעתה הוא גדֵל.

לעיתים רחוקות, כאילו במקרה, האדם נופל תחת איזושהי השפעה צדדית, למשל, של ספרים, ואז הוא מתפתח קצת אחרת מהסביבה. ישנם מעט מאוד אנשים כאלה, והם מכוונים מלמעלה.

ובכל השאר, כמו שכותב בעל הסולם במאמר "החירות", אינני עצמאי. כשאני יושב, אוכל, ישן, מתלבש, מדבר… בכלל, אני – זה לא אני. כל מה שהוכנס לתוכי על ידי הסביבה, שסדר העדיפויות שלה מחייב אותי להתנהג ולהחזיק את עצמי בדיוק כך, אפילו כשאני לבד. אני ספגתי מהסביבה את כל הערכים ואני כלול מהם. מלכתחילה הייתי טיפת זרע, ואת כל השאר קיבלתי מהסביבה: מההורים, מהקרובים, מהמחנכים והמורים, מהחברים, מהשכונה, מהעיר וכן הלאה. וגם טיפת הזרע עצמה, גם היא לא הייתה אני, אלא האוסף התורשתי שהועבר לי על ידי ההורים.

אם כך, אין לאדם חופש, אין לו שום דבר שניתן לשייך לו אישית. מצד אחד, קשה מאוד להסכים עם זה, ומהצד השני, המדענים כבר גילו את זה ולגמרי מסכימים עם זה. ורק במסגרות החברה האנושית אנחנו בכל זאת דנים על האדם לפי מה שהוא מהווה בפני עצמו, על אף שלמעשה הוא מייצג את הסביבה ש"פיסלה" אותו.

מנקודת המבט הרוחנית, התנאים שבהם אנחנו נמצאים בכלל אינם מאפשרים לנו לדבר עלינו כפי שאנחנו. ברוחניות כל אחד מאיתנו מתחיל מטיפת זרע, שנקראת "הנקודה שבלב". כשהאדם מתחיל להרגיש בתוכו את הנקודה הזאת, מביאים אותו לחברה המתאימה.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס ניו-ג'רזי, 01.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אחרי רבים להטות
מה לעשות עם הבחירה שלי?
נקודת החופש המרכזית של הנברא