קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אמרת שצריך לתת למתבגרים חופש לחיות, האם צריך למשל להגביל ילד שצופה ביוטיוב במשך עשר שעות, או לתת לו חופש מוחלט?
תשובתי: חופש מוחלט לא, הכי חשוב לתת לילד חינוך על ידי דוגמה אישית, אפילו אם נראה לנו שזה לא פועל על הילדים, זה פועל ומשפיע. דוגמה אישית הכוונה שהם לא יראו את ההורים צופים בסדרות במשך שעות וכדומה.
שאלה: אם אני לא צופה בסדרות מהבוקר עד הלילה, זה מספיק או שצריך לתת להם עוד כלים לחיים?
תשובתי: ודאי שכן, כמה שאת יכולה, כמה שאפשר, על כך כתוב "חנוך לנער על פי דרכו" (משלי כ"ב, ו').
שאלה: מצד אחד אנחנו מדברים כל הזמן על חיבור בין אנשים, חיבור מצריך קשר ולא רק לצרוך תוכן שמישהו אחר יצר במחשב. מצד שני, אתה אומר שצריך ללכת עם הנטייה הטבעית של הדור הזה להתבודד, להסתגר, להיות לבד עם המסך שלהם. איך מחברים את שתי הגישות האלה?
תשובתי: אני לא רואה קושי כי אני אומר שהעיקר זו דוגמה. אם מדובר במשפחה נורמטיבית, הילד מקבל מההורים התרשמות מהדרך שבה הם מתנהגים ביניהם בבית, במה הם עוסקים, עד כמה הם מחשיבים דברים כאלו ולא אחרים. בהתאם למה שהם רואים בבית, הילדים תופסים את הדברים – זו דוגמה ולכן היא חשובה מאוד. אבל אם ההורים רק צועקים על הילד תעזוב את זה, קח את זה, אז ודאי שהילד ישנא את כל הדברים שהם רוצים שיעסוק בהם.
