קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: דוד המלך מתייחס למלחמה ושלום בתהילים כך, "רבה שכנה לה נפשי עם שונאי שלום. אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" (תהילים ק"כ, ו'-ז') "ארדוף אויביי ואשיגם לא אשוב עד כלותם, אמחצם ולא יוכלו קום ייפלו תחת רגליי" (תהילים י"ח, ל"ח-ל"ט). כיצד ניתן לפרש את המושגים "מלחמה" ו"שלום" כפי שהביע זאת דוד המלך בתהילים?
תשובתי: דוד המלך מלך בישראל ארבעים שנה שבהן הייתה מלחמה והוא כל הזמן דרש שלום. אלה היו זמנים קשים מאוד, וזה גורל. הוא עצמו אומר, "אני שלום וכי אדבר המה למלחמה" (תהילים ק"כ, ז'). כך הוא גם נחרט בזיכרון שלנו, כמלך שכל הזמן רודף שלום. אני חושב שהיום אנחנו בקשר סביב כל העולם דרך כלי התקשורת, ואנחנו פשוט צריכים לחנך את כל הילדים שלנו שילמדו איך לחיות בשלום ושלא נדע יותר מלחמה. עלינו לעבוד על זה, ולשם כך דרושים אנשים שמסוגלים לדבר על הנושא ולהשפיע על דעת הקהל. עלינו להשקיע כוחות ולשכנע את כל האנושות שאין לנו ברירה. אם פעם היינו נלחמים במקלות ואבנים או אפילו רובים, היום לכל אדם יש ביד כוח שיכול להרוס אלפים. ולכן אנחנו חייבים לדאוג לכך שאנשים לא ירצו להילחם, וזה הכול תלוי בחינוך.
שאלה: כיצד ניתן לחנך לשלום כש יש נסיבות גיאוגרפיות, שהשכנים שלך רוצים0להעלים ולמחוק אותך כליל?
תשובתי: זה טבע האדם שהוא רוצה למחוק את האחר. מצד שני, הכול תלוי בחינוך. אם נרצה, נוכל לטפל בזה, לשנות ולהגיע לשלום כללי. אני בטוח בזה.
