דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חיי העוּבָּר תלויים בחבל הטבור

חיי העוּבָּר תלויים בחבל הטבור

העיקר, זה לא לשכוח את הדבר החשוב ביותר: כל האבחנות, כל השאלות, כל התירוצים, כל המצבים, אנחנו צריכים לייחס אותם רק לקשר עם הקבוצה. כל היתר שייך לעולם הגשמי. אני יכול לחשוב על דברים גבוהים מאוד, אבל זה לא חשוב, מפני שזה לא שייך לרוחניות. לרוחניות שייך רק דבר אחד: צורת החיבור שלי עם הקבוצה, שזה נקרא צורת העוּבָּר. רק הדבר האחד הזה שייך לרוחניות ורק הדבר הזה מקבל צורה בעל מנת להשפיע, וכל היתר לא!

לכן אני שואל, שומע, עונה, חושב על איזה שהן שאלות בסדנה, אבל במחשבות שלי צריך להיות נוכח רק הבחן אחד: הסגנון, אופן החיבור הנוכחי שלי עם הקבוצה. כי זאת נקראת צורה, שזה בשבילי עכשיו הכי חשוב. ובכל רגע חשוב לי רק אופן החיבור שלי לקבוצה, שעל ידו נקבעת הצורה של ה"פרצוף" הרוחני שלי, הגובה שלו, וכולי.

לא חשוב במה אנחנו דנים, אני חושב רק על זה. הקשר הזה חשוב לי יותר מכול, כמו השלייה וחבל הטבור עבור העוּבָּר, ושום דבר חוץ מזה. זה נקרא כל הזמן להיות שייך למקור. ואז הכוח המייצב והכוח המעכב יהיו מוערכים רק כלפי ההבחן האחד הזה בלבד: כלפי הקשר שלי עם הקבוצה.

אסור לשכוח על זה, אחרת אתה תלוי באוויר ועוסק בפילוסופיה מופשטת במקום בירורים ספציפיים.

מתוך סדנת איחוד, 18.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ללא סביבה, אין התקדמות
שלייה לצורך קשר עם העליון
להתגונן מפני עצמי בתוך הקבוצה

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DQIb9

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest