דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חיים על הגבול בין אור לחושך

חיים על הגבול בין אור לחושך

כיוון שבינתיים אנחנו לא מרגישים קשר עם הכוח העליון, את השליטה שלו עלינו והשגחתו, אז לא מרגישים צורך והשתוקקות לפנות אליו בבקשה, ומכל שכן בהודיה. הרצון לקבל שלנו עוד איכשהו מאפשר לנו לבקש. אבל להודות, על זה אנחנו כמובן שוכחים.

אנחנו יכולים להודות כאשר ההודיה מבטיחה רווח כלשהו לאגו שלנו, ואז הוא מזכיר לנו על זה. רבים בעולם כך עושים. אולם בכדי להודות ולהתקדם בתנאים שאינם מועילים לאגו שלנו, אלא לשם ההתקדמות הרוחנית, יש צורך בהכנה רבה. ולכן זה לא ממש מצליח.

אין לחשוב שההודיה נובעת מהרגשה טובה. ההודיה היא תוצאה מהכרה בכך שהבורא מוביל אותי דרך כל החושך שלי, עוזר לי להיאבק ולנצח, לברר את כל הרצונות הטמאים שלי ("קליפות") ולהתעלות מעליהם.

מתוך מצב כזה, מעל החושך, הרוע והתיקונים הגדולים שלא נעימים לאגו שלי, נולדת תפילת הודיה. במידה שאני מסוגל להתעלות מעל הרצון לקבל ולשייך את עצמי להשפעה, לנשמה, במקום לגוף, לכוח ההשפעה במקום כוח הקבלה, להעלות את עצמי מעל הארץ, במידה הזאת אוכל להודות.

כל זה קורה בו זמנית: אני מרגיש חושך ברצון לקבל ומעל החושך מרגיש אור ברצון להשפיע. אחד לא יכול להתקיים בלי השני.

לכן צריך להתקרב בהדרגה לשילוב כזה בפנים, כאשר יש בך רצון ליהנות, תחושה לא נעימה בו, חושך, מעליו "צמצום" ו"מסך", ו"אור חוזר" מעל ה"מסך". כך אנחנו בונים יחס לבורא שנקרא "אמונה למעלה מהדעת".

דעת, זה מה שיש בתוך הרצון לקבל. אין בו כלום חוץ מאכזבות ומחשבות נגד הדרך הרוחנית. אולם, אנחנו עולים למעלה מהם ואף על פי שהכול רע לפי השכל והרגש הגשמי, בונים מעליהם את היחס שלנו מעל החושך.

כך אנחנו מתקרבים לצורה הנכונה ובונים "קו אמצעי" משני קווים השוללים זה את זה. הם משתדלים למחוק את השני עד שבא השותף השלישי ועושה שלום ביניהם.

צריך להשתדל להסכים יותר לצורת העבודה הזאת ולהיות בה. זה מאוד חשוב. אז אנחנו מגיעים לפיתרון, כלומר המבנה הנכון, כאשר למטה, ברצון לקבל מורגש חושך. הרי גם מצרים ופרעה וגם המן – כולם נמצאים בתוכי. ה"קליפה" עומדת כנגד ה"קדושה" והנשמה נמצאת ביניהם באמצע.

כאשר אני רואה את המצב שלי בצורה כזאת, אז אני מתחיל לעבוד על מבנה הנשמה שלי, להרכיב אותה ולעצב את צורתה.

עלינו לברר את כל השלבים, להיות רגישים יותר למתרחש בתוכנו, לשמור על החושך, על האור מעליו ועל היחס ביניהם. עלינו לחיות בתוך העימות הזה ולא סתם ליפול מכך שרע לי ואני לא רואה יותר כלום או להתחיל לרחף בעננים כמו כדור פורח ברגע שנהיה לי טוב.

אני צריך לשמור על שני המצבים הללו ולהבין שכך מורגש הרצון לקבל שלי, השבירה, שמעליה אני צריך לבנות בהדרגה, כך שכל פעם אני מוסיף את היחס החדש, הנכון והתמידי, שמכוון להשפעה, אהבה ודאגה לזולת. דרך המצבים הללו אבנה את היחס שלי לכוח ההשפעה הכללי שנקרא "בורא", ואגיע להודיה במידה שאוכל להחזיק בעזרתו מעל החושך.

מתוך ההכנה לשיעור, 23.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שיכוך כאב על ידי חשיבות המטרה
הנקודה שבה נפגשות התפילה וההודיה
הודיה אמיתית לבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest