דף הבית / חינוך, ילדים / חיים חדשים 210 – בושה והערכה

חיים חדשים 210 – בושה והערכה

הבית כתא הבסיסי ביותר. איך נכון בתוכו לקיים מערכות יחסים כך שכל אחד מאיתנו יגדל כאדם המסוגל להתקשר לזולת בצורה בלתי מוגבלת. (שיחה בין הרב ד"ר מיכאל לייטמן, אורן לוי וניצה מזוז)

תוכנית הטלוויזיה "חיים חדשים" בנושא "הורות ומשפחה: בושה והערכה".

לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

להורדת התוכנית: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

תקציר השיחה:

השאיפה הבסיסית שלנו היא לא להיפגע.

  • הרגשת הבושה היא הפגיעה החזקה ביותר עבור האדם.
  • כל אדם שואף להיות מוערך, אך גם עושה חשבון כמה צריך להשקיע כדי לזכות בהערכה.
  • הסובבים אותנו מגדירים את הערכים שכלפיהם נזכה להערכה או נחוש בושה.

הורים צריכים להעניק ערכים נכונים לילד כבר מקטנות. אבל לא ללחוץ מדי להישגיות.

  • עלינו להעניק לילד כלים ויכולת להתמודד עם לחץ חברתי כלפי ביצוע דברים שליליים.
  • לברר עם הילד מדוע התנהג כפי שהתנהג, האם ביקר את התנהגותו מהצד וקיבל החלטה?
  • סולם הערכים שהקנו לילד הוריו מול סולם הערכים בסביבה מחוץ לבית.

דיון משפחתי. איך להכין את הילד למצב שבו בפעם הבאה יצליח להתמודד?

  • כל הזמן לדבר עם הילד, לספר לו על החיים שלנו, להסביר לו מדוע אנו עושים דברים.
  • אל תגידו: תתבייש לך. דברו במנות קטנות על אותו "הרע הגדול" שעשה. תבנו בו הבנה.
  • להתחיל את הדיבור לא על הילד ישירות. אלא לספר משהו שמציג את התופעה בכללות.
  • אם המעשה קרה יחד עם חבריו, כדאי לדון עם כולם. ההורים יהיו כמו חברים גדולים.
  • בלי לחצים, בלי עונשים, בלי שתיקות רועמות. כדאי מאוד לספר שפעם זה קרה גם לכם.
  • סיפור מקרה: נערות חיקו את המורה שקצת מגמגמת. היא ישבה מאחוריהן באוטובוס…
  • מה קורה אם ילדים צוחקים על האחר? אפשר לעשות משחקי תפקידים, שירגישו איך זה מרגיש.
  • לתת לילד לצחוק על עצמו, לשחק מישהו זר שצוחק ממנו. כך הוא יתחיל לחוש אחרים.

מטרת-העל: לפתח בילד הרגשת הזולת. כך הילד יתפתח, יידע לכוון עצמו בחיים.

  • אל תגידו כלום בצורה ישירה. תאמרו: "אחיך מרגיש לא טוב, בוא נטפל בו יחד".
  • מתוך המצב הזה הילד ירגיש בעצמו שעשה טעות. תפקיד ההורה לייצר מצבים כאלה.
  • בקשו מהילד לבדוק מה שלום אחיו, לבדוק איך הוא מרגיש. חפשו כל מיני תחבולות.
  • הרציונל: הילד צריך בעצמו להכיר את הרע שבמעשיו. לא שהוריו יאמרו לו, כי אז יתנגד.
  • לא לדון בפורום כלל משפחתי על משהו מבייש שעשה אחד הילדים.
  • אפשר לדבר על תופעה כזו, אבל לא מיד, ולא בדיוק על אותו מעשה. אפשר לספר משהו מילדותכם.

כל מה שהילד עושה הוא תוצאה מחינוך או חוסר חינוך, אז מה בעצם אנחנו רוצים ממנו?

  • אל תבוא אל הילד בהתקפה ישירה. אלא: תשלים את חוסר החינוך, את מה שלא לימדת אותו.
  • לתכנן את הדברים בתבונה, לחלק אותם לכמה פעמים, לכמה אופנים, לפעול לסירוגין. מדוע? כי הילד לא יכול להפנים לעומק בבת אחת. התרשמות מפעם אחת היא בדרך כלל שלילית.
  • יש ילדים שפחות רגישים לבושה, ובכלל היום הילדים אגואיסטים. דרושה סביבה חדשה.
  • הערכה: להתייחס לילד כאל אדם גדול. להתייעץ איתו. זה יביא אחריות, יחס, השתתפות.
  • אפשר להעריך את אחד הילדים בפני כולם, בתנאי שלא יעורר באחרים קנאה רעה.
  • אם האח הגדול מצטיין מאוד במשהו, הקטן מראש יירתע מזה. צריך להבחין במה הוא טוב.
  • לתת לכל ילד מחמאות, חיזוקים והערכה על הדבר שבו הוא משקיע. כל אחד מיוחד.

תוכניות קודמות בנושא "הורות ומשפחה":
חיים חדשים 209 – הצבת גבולות, חלק ב'
חיים חדשים 208 – הצבת גבולות, חלק א'
חיים חדשים 207 – סמכות הורית

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest