דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חיים בסביבתו של הבורא

חיים בסביבתו של הבורא

laitman_2010-03-08_6060_us-70.jpg

בעולם שלנו הסביבה הסובבת משפיעה אוטומטית על הגרעין שנשתל באדמה, והוא מתחיל לגדול. כל הדרגה של דומם, צומח וחי פועלת באופן כזה בצורה הדדית עם הסביבה שלה, ואין להם שום בחירה חופשית. אך בהתפתחות הרוחנית שלנו זה לא כך. אנחנו צריכים לעורר את הסביבה כדי שהיא תפעל ותשפיע עלינו, כדי שיהיו "טמפרטורה", "לחות", "מינרלים", "שמש" מתאימים.

אנחנו צריכים ליצור בעצמנו תנאים כאלו. זה נקרא העלאת "מ"ן". כי הרי הסביבה זה הבורא. ואם נדמה לך שהחברים משפיעים עליך, השמש, הירח, חילופי מצבי רוח פתאומיים, כל זה, זה הבורא.

בפנים קיים אני, הנקודה שבלב שלי, וכל השאר זה הבורא שרק קיים מסביבי בכל מיני צורות אפשריות. בסיכומו של דבר אני מעורר אותו. האם החברים יכולים להשפיע עליי, אפילו אם יצעקו וידרשו? איזה כוח השפעה קיים בהם?… ואני צריך לקבל כוח של השפעה רוחני. כלומר הסביבה רק נדמית לי כזאת, אך למעשׂה זה הבורא. בצורה כזאת אני מזמין אותו, מגלה אותו, מדבר איתו.

לכן, אם אנחנו לא מעוררים את ההשפעה החיצונית הזאת, כיצד נגדל? איננו מסוגלים להתקדם על ידי שום דבר חוץ מ"התעוררות מלמטה" (איתערותא דלתתא). קודם כל חייב להיות מ"ן, בקשה, דרישה, הנובעת מאיתנו. נאמר: "יגעתי – ומצאתי". לא תיתן יגיעה – לא תמצא.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "גוף ונפש", 23.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/3hOjq

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest