חיבור מושך אור ופירוד מושך חושך

כבר בד' בחינות דאור ישר, בינה נחלקת לשני חלקים: החלק הראשון רוצה להשפיע, והחלק השני מחליט, שכדי להשפיע הוא חייב לקבל. ואז היא יוצרת את זעיר אנפין, שמקבל על מנת להשפיע. הפעולה של זו"ן (זעיר אנפין ונוקבא) שיצאו מבינה, היא בעצם מימוש ההשפעה של הבינה.

לכן אנחנו, הנבראים, מהווים את פעולתו של הבורא. אנחנו משתייכים לזו"ן והבורא משתייך לעליון, לבינה. בעולמות זה מתבטא בפרצוף אריך אנפין: כתר וחכמה נשארים בראש שלו, ובינה יוצאת ממנו ויורדת לגוף. באותה הצורה, כל המדרגות הרוחניות מתחלקות לג"ע ואח"פ, שמופרדים על ידי גבול ברור.

אם אנחנו מצרפים לעצמנו את האח"פ, אנחנו זוכים שאריך אנפין יתחיל לעסוק בנו, וחוץ מלהעביר לנו את אור החסדים, שמגיע בתגובה לרצון שלנו להתחבר זה לזה, הוא יעביר לנו גם את אור החכמה, אור החיים הרוחניים.

אנחנו צריכים לבקש רק על החיבור. הבעיה היא, שאנחנו מתבלבלים מריבוי הרצונות המלאכותיים שלנו. אבל מכל הרצונות חסרי הערך האלה אנחנו צריכים לבחור את הרצון האחד החשוב: הדרישה הבאמת נצחית, שמביאה אותנו למטרה הנצחית, ולא אי אילו דחפים זמניים שמופיעים לנו בדרך וזורקים אותנו לצדדים שונים.

הדרישה היחידה, היא הרצון להתחבר. הרי מלכתחילה היינו מחוברים במצב המושלם, אבל הוא נשבר ומצאנו את עצמנו מפורדים זה מזה. אז מה עוד אנחנו יכולים לדרוש מתוך המצב השבור הזה, כדי להגיע לנצחיות? – רק חיבור!

איננו יכולים להתחבר בכוחות עצמנו, אלא רק בעזרת אור ע"ב-ס"ג, שיברר ויתקן את הרצונות שלנו. אבל אנחנו חייבים להתחיל בעצמנו את הפעולה הזאת, כלומר לנסות להתחבר ולברר מה אנחנו מסוגלים לעשות, ומה עלינו להשאיר לאור.

אין מטרה אחרת בעולם שלנו, חוץ מחיבור. לכן, כאשר המשבר מתגלה לנו היום, שום דבר לא יעזור לנו חוץ מחיבור. כי הוא התוצאה של הגבול שנוצר בינינו, של השבירה שלנו.

וכל שאר הפעולות יביאו אותנו בעקיפין להכרת אותה האמת, שאנחנו זקוקים רק לחיבור. אבל על ידי הפצת הידע הזה אנחנו יכולים לקצר את הדרך אל ההכרה, כדי לגלות מהר יותר את הנחיצות האמיתית ופחות לסבול ולתעות בדרך הזאת.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 23.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
הגיע זמן הגילוי
הלידה הרוחנית ואור ע"ב-ס"ג
הבָלָם למכת הטבע