דף הבית / המשבר ופתרונו / חטיפת הנערים: גלגל הצלה

חטיפת הנערים: גלגל הצלה

שאלה: היום אנחנו נמצאים במצב ממש דרמטי. באזור חברון נחטפו שלושה נערים צעירים: אחד בן 19, והשניים האחרים בני 16. בחיפוש אחריהם מעורבים כוחות גדולים של צבא ומשטרה.

בדרך כלל מצבים כאלה מעוררים בתוך העם שאיפה לחיבור ואחדות. אנשים מביעים אהבה, דאגה ואמפתיה ביחס להחזרת הבנים בריאים שלמים. מה בכל זאת קורה אצלנו במדינה?

תשובה: אני יכול לומר רק דבר אחד: אנחנו כבר היינו במצבים כאלה יותר מפעם אחת, כאשר היינו חייבים להתאחד תחת לחץ חיצוני, וזה לא מביא אותנו לשום דבר טוב. כך באופן אינסטינקטיבי פועלת כל אומה. אפילו חיות מתאחדות כאשר באים עליהן אויבים.

לכן אני לא רואה בזה שום דבר מיוחד – רק משיכה חייתית אינסטינקטיבית להתאחד בעת סכנה או צרה משותפת.

מדוע זה לא נותן שום תוצאה חיובית, במיוחד אם מסתכלים על מה שקורה אחרי שהסכנה חולפת? מפני שהתעוררות כללית מתרחשת תחת לחץ של כוחות שליליים חיצוניים שמאיימים עלינו.

אם הרצון להתאחד, להשלים זה את זה ולהרגיש את כולם כבעלי מטרה אחת היה יוצא מתוך העם עצמו, אז הייתה לזה השפעה חיובית גדולה מאוד, כי זאת הייתה התאחדות מתוך רצון, ללא השפעות שליליות חיצוניות שמכריחות אותנו להתאחד.

לכן אני לא רואה בהתפרצות האחדות הנוכחית שום דבר מיוחד וחיובי. אנחנו כבר היינו במצבים כאלה פעמים רבות בעבר. ולהתפעלות שלנו באחדות של עצמינו ברגע זה אין שום משמעות. בזמן מלחמת העולם השנייה העם הרוסי גם התאחד, וגם בזמנינו אנחנו עדים להתאחדות של כוחות גם שליליים וגם חיוביים במדינות רבות. זאת לא האחדות שעליה הייתי רוצה לדבר.

עם ישראל נוצר דווקא כתוצאה מההתאחדות שלו סביב הרעיון להפוך לאחד שלם, "כאיש אחד בלב אחד", להיות ברצון אחד, כדי שכולם יהיו שווים וטובים זה לזה, כדי שכל אחד ירגיש את האחרים במידה כזאת שבחיבור הזה יפסיק להרגיש את עצמו. האדם כאילו עובר למימד אחר, מרגיש ומודד את הכול לא בתוך עצמו, אלא מחוצה לו. זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך".

במקרה הזה אנחנו רוכשים הרגשת קיום אחרת לגמרי ומתחילים לעורר את השפעתו של הכוח האדיר הגלובלי אינטגרלי של הטבע, שכרגע מתגלה באנושות ככוח שלילי, מפני שאנחנו לא תואמים לו, לא מתקדמים לחיבור בינינו.

אם היינו מתחילים להתקדם לאיחוד, היינו דומים לטבע היחיד הכללי, ואז היינו מגיעים לקיום אחר לחלוטין: גם העם שלנו, וגם כל האנושות. אז היו נעלמים כל הסכסוכים והבעיות בעולם.

שאלה: מה רע בזה שהמקרה הטרגי הזה הביא אותנו לאיחוד?

תשובה: הרע הוא בכך שאנחנו מתקדמים לאיחוד תחת השפעתם של כוחות שליליים. בזה רוצים להראות לנו שאנחנו לא פועלים נכון. ולא יותר מזה.

כרגיל, הכול יעבור. אנחנו שוב נחזור למצב הרגיל, כאשר לאף אחד לא אכפת מהאחרים, אף אחד לא רוצה להיות קשור לאף אחד, כל אחד חי לבד ומתגאה באגו שלו, בייחודיות שלו, בניתוק שלו מהאחרים.

לכן, המצב הזה של אמפתיה כללית זה מצב טבעי שאופייני לכל אומה. המצבים האלה אינם מובילים לתיקון, אינם גורמים לעלייה שלנו למדרגה הבאה.

הערה: אבל אין בהיסטוריה דוגמאות שאנשים התאחדו מתי שטוב להם. זה קורה רק אם יש בעיות.

תשובה: זה נכון, אבל יש להבין את המהות של האיחוד, מדוע אנחנו מתקדמים בצורה כזאת. יש לכך סיבה.

המשבר הגלובלי מעיד על כך שאנחנו נמצאים באיזו ספֵרה שיותר ויותר מתגלה כסגורה ואחידה. יש בה חוקים אחידים, והאנושות אינה תואמת להם. דרגות הדומם, הצומח והחי של הטבע, כל העולם שסובב אותנו נמצאים בהתפתחות אחידה ובתלות הדדית ברורה. ובני האדם הם לא כך. אנחנו כאילו נכנסנו לתוך הטבע וקורעים אותו לקרעים על ידי האגו שלנו במקום להתעלות מעליו, להתחבר בינינו ולהביא גם את עצמינו וגם את הטבע לעלייה עוד יותר גדולה.

על כך מדברים מדענים רבים, אך אף אחד אינו פועל בצורה כזאת, מפני שזה נגד הטבע האגואיסטי שלנו. יש להבין את המשמעות של האגו: הוא ניתן לנו כדי שנתעלה מעליו ובצורה כזאת נעלה לשלב הבא של ההתפתחות.

אנחנו עברנו את השלב האגואיסטי של ההתפתחות. במשך אלפים רבים של שנים השתמשנו באגו עד תום. במשך מאה השנים האחרונות הוא גדל באופן אקספוננציאלי והגיע למבוי סתום. אין לנו יותר לאן לגדול. אנחנו נמצאים במשבר קשה.

ניתן לפרש את המשבר כנפילה, וגם כנקודת לידה של העולם החדש, הרי פירוש המילה "משבר" בתרגום מיוונית הוא לידה, פתרון, נקודת מפנה.

מהנקודה הזאת אנחנו יכולים להמשיך לעלות. אבל לשם כך עלינו להבין את משמעות המשבר, את הסיבה שלו. המהות שלו היא בכך שאנחנו לא יכולים להמשיך להתפתח בצורה אגואיסטית, בנפרד זה מזה. רק אם אנחנו נהיה קשורים אחד לשני ובכך דומים לטבע, אנחנו נוכל להמשיך להתפתח.

אסור לנו להסתכל על העבר – הוא נגמר. אנחנו נמצאים בנקודת הסתעפות, כאשר אנחנו חייבים לשנות את היחס שלנו לעצמינו, לחיים, להבין שהטבע דורש מאיתנו להפוך לאחד שלם. כמו שהטבע הדומם, הצומח והחי קשורים ביניהם, כך גם האנושות חייבת במודע להביא את עצמה לאותו המצב – להיות קשורים בינינו בצורה נכונה.

על זה דיבר פרופסור ורנדסקי (V.Vernadsky), ואחריו חוקרים, מדענים והוגים רבים. אבל חייבים לבצע את זה! באיזו צורה? – לשם כך ישנה שיטת החיבור.

לכן אני חושב שצריך לנצל את המצב ששורה כיום בישראל, כדי לכוון את האנשים לחיבור הנכון ביניהם. לא חשוב שאנחנו משתמשים לשם כך בחטיפת הילדים, אבל אנחנו נחבר אנשים, נראה להם איזה כוח טמון בחיבור ואיך הכוח הזה בא לידי ביטוי באופן מיידי. זה דבר ראשון.

שנית, אנחנו יכולים לעשות הרבה אפילו בכוחות קטנים.

כאשר אנשים מתחברים בצורה נכונה, כאשר הם שווים ביניהם, הם מעוררים בתוכם את ההתגלות של הכוח החיובי האינטגרלי של הטבע, אשר משפיע על הכול ומתקן את הכול.

אנחנו לא צריכים לתקן שום דבר, לא לעשות שום דבר, חוץ ממעגלים אינטגרליים, כאשר אנשים מתאספים ביחד ועושים דיונים ובירורים מיוחדים על בסיס העיקרון של שוויון ואחדות.

נכון להיום, הייתי משתמש בכל החברים שלנו בארץ (ומדובר באלפי אנשים), כדי שינסו לארגן סדנאות כאלה בכל מקום שנוח: בפארקים, בבתי קפה, בעבודה.

רק על שני דברים צריך לדון. קודם כל, מבררים איך להגיע למצב כזה שכולם יסתכלו אחד על השני כשווים. כלומר, אף אחד לא מעלה את עצמו מעל האחרים ולא מנמיך את עצמו ביחס לאחרים. כולנו שווים.

ואחר כך מבררים כיצד לעשות כך שכל האנשים סביבי יהיו בשבילי יקרים באותה המידה כמו אני בעצמי, כלומר, להתחבר עם כולם לאחד.

כאשר כל אחד מנסה לשלב בין שני האמצעים הללו, הוא מגיע לנקודה מאוד מעניינת שבה הוא מאבד את עצמו ומתחיל להרגיש את כולם כאחד ומתעורר איזה כוח מבפנים. הרי, כולנו נמצאים בתוך הכוח היחיד של הטבע, והוא מתחיל להתגלות בנו. אנחנו כאילו מזיזים את האגו שלנו ויוצרים בינינו נפח קטן מיוחד שבתוכו הכוח הזה יכול להתגלות, לקחת את המקום שסידרנו בשבילו.

בצורה כזאת אנחנו מתחילים להרגיש שאנחנו יכולים לחיות בהרגשה אחרת לגמרי, ברמה אחרת של יחסים. והעיקר הוא, שעל ידי זה שאנחנו מאפשרים לכוח הכללי של הטבע למלא את המרחק בינינו, אנחנו מאפשרים לו לפעול. הוא מתחיל למתן, להרגיע, להסדיר את הכול, ואנחנו נצפה בהשלכות הללו בעינינו.

לכן לא צריך לעשות שום פעולות אחרות, חוץ מלהתחבר באופן עקבי על ידי התקשרות בינינו ובו בזמן לברר בעיות שונות. אבל כל השאלות חייבות להיות מכוונות לדבר אחד: חיבור בין אנשים שווים שרוצים להפוך לאחד. ולגבי שאר הדברים – תנו לכוח האחיד של הטבע אפשרות לפעול.

שאלה: האם זה אפשרי לשנות את האדם בצורה כל כך חדה? הרי, בני אדם מבינים רק כוח. כאן צריך צבא.

תשובה: זה לא יעזור! העולם כבר לא מבין אפילו כוח. מה שאני מציע, זה לדעתי הפתרון האפשרי היחידי. אנחנו כבר ראינו כיצד פועלים כל מיני כוחות ברוסיה, בארצות הברית, בסין, היום גם באוקראינה – בכל מקום. וכל זה בסופו של דבר לא פותר את הבעיה.

אנחנו לא יודעים את הדרך שלנו, מה יקרה מחר ואיך הכול יתהפך פתאום. אנחנו רואים שהעולם לגמרי לא צפוי. ולכן הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לאפשר לכוח החיובי הגלובלי לפעול בתוכנו.

זה הכוח שהוליד אותנו, פיתח ועבר איתנו את כל שלבי האבולוציה. הכוח הזה הפעיל את "המפץ הגדול", ואז התפתח היקום. הוא הוליד חומר ופיתח אותו מרמת הדומם לצומח, החי והמדבר. הכוח הזה הוא יחיד! והוא מחזיק את הכול.

דרגות הדומם, הצומח, והחי של החומר דומים לכוח האינטגרלי של הטבע וממלאים את הפקודות והחוקים שלו באופן אינסטינקטיבי. אבל האדם אינו כך. הוא נמצא במצב אגואיסטי, כדי שהוא בעצמו ובצורה מודעת יידמה לכוח הזה. ואז הוא יתעלה לרמה של הכוח הזה, עיניו תיפתחנה והוא יצא לעולם העליון, כלומר, להבנה ולהרגשה של הכוח הזה ושל כל מערכת ההפעלה.

למצב הזה עלינו להגיע ואליו אנחנו מתקדמים. לכן המצב שלנו היום הוא מיוחד – אנחנו יכולים לעלות למדרגה הבאה. לשם כך ניתנו לנו כל התנאים.

שאלה: כל כמה זמן צריך להשתתף במעגלים האינטגרליים כדי להרגיש את הכוח הזה?

תשובה: מפעם לפעם אתה תראה שינויים: בך, במשפחה שלך, בחברים שסובבים אותך, בעבודה – בכל מקום. אם אתה לא תשנה את האדם, אתה לא תצליח לשנות את העולם!

תתחיל! בזה אתה תמשוך את הכוח העליון הגלובלי לעולם שלנו. אתה כבר מושך אותו. אנחנו כולנו קשורים בתוך רשת אחת, ואם אתה מושך את הכוח הזה אליך, הוא דרכך מתחיל להתפשט על כולם. ויש לנו מאות אלפי אנשים בכל העולם שמוכנים לעזור לנו בזה.

מיליונים מושקעים בצבא, בחיילים שעכשיו מחפשים את הילדים החטופים. כמובן, צריך לחפש אותם, אבל יחד עם זאת צריך להבין שזה קרה רק מפני שפספסנו את ההזדמנות לתיקון. לכן צריך במקביל לארגן "שולחנות עגולים" בכל מקום.

שאלה: האם הכוח היחיד האינטגרלי של הטבע הוא בעל מחשבה?

תשובה: הכוח הזה יצר את כל היקום, כולל אותך, וקובע כל צעד שלך. זהו השכל של היקום, המחשבה שמחזיקה את כל היקום.

אם אתה דומה לו, הוא מקרין עליך את התכונות שלו. אם לא, אתה נעשה יותר ויותר הפוך ממנו. אלה הם חוקי פיזיקה! אני יכול לבטא את הכול על ידי נוסחאות.

חוק השתוות הצורה: ככל שאתה יותר דומה לטבע הכללי, כך אתה מרוויח מזה יותר. למה מכוונים כל החוקים שאנחנו לומדים? להידמות יותר לטבע, כדי להרוויח בכל התהליכים: הטכניים, הכימיים, הטכנולוגיים ואחרים.

שאלה: אתה אומר שבזמן הסדנה סביב "שולחנות עגולים" צריך לראות את כולם שווים. אבל המילה "שוויון" מפחידה את האנשים.

תשובה: שוויון הוא נחוץ כדי להתחבר! אני לא אומר שצריך להשליט שוויון בעולם. אני אומר שכדי להתחבר בזמן הסדנה אנחנו צריכים להיות שווים כתנאי לחיבור. הרי, אנשים לא שווים אינם יכולים להתחבר.

אם אתה מרגיש שאתה לא יכול לעשות זאת, אנחנו נלמד אותך. תתאר לעצמך שאתה גדול מכולם, זה לא מסובך. אחר כך תנסה לדמיין שאתה למטה מכולם. ובסוף תדמיין את עצמך שווה לכולם. תשתדל לעשות משהו עם עצמך! תתחיל קצת לעבוד עם התכונות שלך!

שאלה: אבל איך זה קשור לחטיפת הנערים?

תשובה: זה קשור לכל דבר שקורה בעולם. לכן צריך לעבוד על זה באופן קבוע. אבל עכשיו יש לנו סיבה, אנחנו נמצאים במצב טרגי. וממצב הטרגי הזה קל יותר להביא את האדם לחיבור כפתרון לכל הבעיות.

יש לנו תרופה אוניברסלית לכל הבעיות והמחלות: להתחבר במעגל, ובכך למשוך את הכוח העליון שמסדר את הכול בעולם. כאשר אני מושך אותו לעולם הזה, לרמה שלנו, אני הופך את עצמי למוליך – שהכוח הזה יתגלה ויתקן את הכול.

שאלה: נניח, בשכונה כלשהי בעיר מתיישבים אנשים סביב "שולחן עגול". מבית אחד יוצא סגן שר, מהבית השני – בעל חנות, מבית שלישי – מהנדס ראשי, וכן הלאה. אתה מושיב את כולם סביב אותו השולחן ואומר להם: "המטרה שלנו היא להתחבר על בסיס שוויון, כדי שלא יהיו כאן לא סגן שר, לא בעל חנות, ולא מהנדס ראשי, כדי שנוכל לפתוח את הלבבות, להרגיש אחד את השני."

האם אנשים שטוב להם, שלא חווים איזה לחץ דרמטי, יכולים לעשות זאת?

תשובה: ביחס לכוח העליון הכללי של הטבע כולנו שווים. האדם רוצה למשוך אותו כדי שהוא יתגלה בנו. והוא מתגלה כאשר אנחנו כולנו מתחברים לאחד שלם, כאשר החיבור, הדבק בינינו דומה לכוח העליון בתכונות.

שאלה: אבל איזו מוטיבציה יהיה לסגן השר לשבת עם כולם ולהפוך לאחד שלם איתם?

תשובה: כמובן, שאם אין לו שום מוטיבציה, אי אפשר למשוך אותו למעגל. לכן, צריך לעניין אותו במשהו. לדוגמה, בוא תראה במה העם עוסק. אבל אם לא, אז לא.

בכל מקרה הוא אחר כך ירגיש את זה, כי כל בני האדם קשורים ביניהם באלפי חוטים סמויים. והוא יתחיל להרגיש את זה, להתעניין ולהימשך אלינו. הוא יבין שיש כאן הזדמנות אדירה לשינוי, אשר הוא, בהיותו שר, בעל חנות או מהנדס לא מסוגל לממש לבד: לא עם עצמו, לא עם ילדיו, לא בעבודתו – בשום דבר!

מה האדם יפסיד אם הוא ישב שעה במעגל וירגיש על עצמו כיצד הוא משתנה, מתעדן? הרי, אנשים לא יודעים שום דבר על הכוח הזה שנסתר מהם. לכן אנחנו משתמשים בעובדה הטרגית הזאת, כדי להזמין אותם לדיון משותף.

אם מנסים לפתור את בעיה רק על ידי האמצעים הגשמיים, לא נגיע לשום דבר. זה ברור לכולם.

שאלה: יוצא כך, שהפתרון מגיע רק מתוך נקודת החיבור בינינו?

תשובה: לא, על ידי החיבור אתה לא מוצא פתרון כללי. ואתה לא צריך לחפש אותו. מספיק למשוך את הכוח שיתגלה ויתקן את הכול. ואיך הוא יעשה זאת – זה לא עניינינו.

כמו שהמים ממלאים את כל הסדקים, כך הכוח הזה מתקן את כל הפגמים. במקומות אחדים זה ייראה לנו כטוב, ובמקומות אחרים יותר גרוע, ואנחנו חושבים: "צריך קצת לתקן פה, ואחר כך שם". וזאת משום שאנחנו לא יודעים איך כל חלקי הבריאה קשורים ביניהם, ונראה לנו שדבר מסוים היה צריך להיעשות קודם, ודבר אחר – אחר כך.

אבל המערכת בנויה אחרת ממה שאנחנו מתארים לעצמינו. ולכן, כמו שמים עולים ובהדרגה ממלאים את הכול, כך בהדרגה יתוקנו אותם חלקי הטבע שנראים לנו לא רלוונטיים, מיותרים, לא אקטואליים.

לכן, שוויון וחיבור אלה הם שני מצבים, שני תנאים שמהם צריך להתחיל את העבודה במעגל. ואחר כך אפשר להכניס כל מיני נושאים ושאלות לדיון.

שאלה: נניח, אני סגן השר, והחלטתי לעשות מאמץ כדי לשבת במעגל ולהתחיל לעבוד. האם במהלך העבודה באמת מגיעה אליי אמונה שהכוח הזה קיים? אם אני מתחיל להרגיש אותו, האם זאת הוכחה לקיומו של הכוח העליון?

תשובה: כן. ואתה בפועל תתחיל להרגיש בינך לבין אנשים אחרים איזה חום, קרבה, שמשהו מתעורר ביניכם. אבל צריך לטפח את זה.

שאלה: זאת אומרת, אתה מאמין שזה יכול להביא תוצאות וימצאו ויחזירו את הבנים החטופים?

תשובה: אני חוזר ואומר, שאנחנו לא יכולים להשפיע על משהו מסוים. אנחנו רק יכולים למשוך את הכוח העליון והוא כבר יתקן את הכול. כלומר, אני לא מבטיח שברגע שאנחנו נארגן את המעגל האינטגרלי, או אלף שולחנות כאלה בכל הארץ, הבנים מיד יחזרו הביתה. אני רוצה להיות לגמרי ישר עם כולם. זאת לא ההמצאה שלי.

שאלה: אז מה זה הפטנט הזה?

תשובה: אין שום פטנט מיוחד. על זה מדובר לפני אלפי שנים בחכמת הקבלה.

אני רוצה להסביר לכולם שחכמת הקבלה אומרת דברים לגמרי הגיוניים. זה לא מיסטיקה, מים קדושים או חוטים אדומים. זה מדע על הכוח המרכזי של הטבע ועל איך אנחנו יכולים להשתמש בו.

הערה: זאת אומרת, אנחנו לא פותרים בעיה ספציפית כמו שהאנושות עושה עכשיו: היא רוצה לפתור את בעיית המשבר האקולוגי, בעיית הנערים החטופים וכן הלאה.

תשובה: אנחנו רואים שכל הבעיות בעולם מתחברות לבעיה אחת גלובלית. לא משנה באיזה חוט תמשוך, הכול מסתובב סביב האגו שלנו. ומה אחר כך? בכל הכיוונים הכול מתפרק.

אנחנו זקוקים לכוח הכללי שיסדר את הכול, ולא על ידי השכל שלנו – אנחנו רואים שעל ידו אנחנו רק מקלקלים. הכול יסתדר בעזרת הכוח היחיד של הטבע! אבל רק האדם יכול לאפשר לו להיכנס לעולם. הוא כמו פקק שסותם את דרכו ולא מאפשר את התגלותו ברמה שלנו.

אבל כאשר הכוח הזה יתגלה, אנחנו נרגיש עלייה לאיזשהו מימד אחר, לערכים אחרים, למצבים אחרים, להתייחסות אחרת בין בני האדם, העולם, החיים והמוות. אתה תתחיל להרגיש שקיים יחס אחר לעולם, לחיים, ואנחנו יכולים לארגן את הכול בינינו בצורה יפה – בתוך הקיום הגשמי שלנו.

יש לנו על מה לחשוב, מפני שזאת התרופה היחידה לכל הבעיות הפרטיות והכלליות. צריך להשתדל בכל כוחנו לחפש את האמצעי הזה בסבלנות ובעקביות, וללמוד להשתמש בו.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "ישראל היום: חטיפת הנערים", 18.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
יש תקווה!
חטיפת הנערים היא כמו סכין בלב
בתקווה לחזרה ללא פגע של הנערים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest