חזרתו של יתרו

יתרו התעקש על חזרתו למדיין. יש לו סיבות משכנעות לחזור לשם, והוא הסביר אותם למשה: לא רק שהשארתי במדיין את כל רכושי, אלא אני רוצה ללמד את התורה את כל משפחתי ואת אותם החברים, שיש לי במולדתי ולהחזירם בתשובה. חוץ מזה, אותה שנה שבה הלכתי משם, הייתה שנת בצורת. אני לוויתי כסף מאנשים שונים, כדי לתמוך בעניים. אם אני לא אחזור, הלווים יחשבו שאני מנסה להימנע מהחזרת התשלום. תחשוב על כך שאני צריך להיות במדיין ולא כאן ("מדרש מספר", פרשת בהעלותך).

אם מתרגמים את הנאמר לשפת התיקון, אז כל מה שהאדם בלע מתישהו באופן אגואיסטי, הוא צריך להעלות ולתקן. הכל מתרחש בתוכו והחשבון שלו נעשה רק עם עצמו. דווקא בגלל שהשתמש פעם ברצונות הללו, מופיעה לו ההזדמנות שוב לפנות אליהם, כי עכשיו יש לו את התורה, שבעזרתה הוא יכול לתקן את האגו, אחרת הוא לא היה חוזר למצבים הקודמים שלו.

נסיעתו של יתרו למשה הייתה דרושה, כדי לקחת ממשה כוח ולחזור חזרה. ובאותו הזמן הוא תיקן את המבנה של עם ישראל, כך שחילק אותו לעשרות, מאות, אלפים. יתרו ידע, למי ובשביל מה הוא הולך, מפני שהמשימה שלו הייתה בתיקון של אותו המקום שבו הוא בעל הבית. כלומר, כל אלו המגיעים להבנת ישראל, יודעים בשביל מה הם משתוקקים לזה, לוקחים את הידע הזה ומביאים לעמים שלהם, כדי לתקנם. הוא מתפשט על כל אומות העולם מלמעלה דרך ישראל.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 11.2.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest