דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חוץ מהאדם, אין מה לשנות

חוץ מהאדם, אין מה לשנות

אנחנו לא רוצים לשנות כלום, לא בכלי התקשורת, לא בממשלה, לא בשום מקום ולא בשום דבר, ואפילו לא במערכת החינוך. אנחנו רוצים לשנות את האדם בלבד, לכן אנחנו מגיעים אליו ומתחילים לדבר איתו. אבל אנחנו לא דורשים שום שינויים בכל מה שקורה במדינה ובעולם.

כי זה אומר לשנות את הקשרים והמערכות שנבנו על ידי אנשים בהתאם לאגו שלהם. אבל כל זה בנוי בצורה נכונה וטובה המתאימה להם. אם אנחנו רוצים לשנות את זה, אז חייבים לשנות את האדם שבונה הכול בהתאם לפנימיות שלו.

שאלה: אבל האדם צריך לראות תועלת כלשהי כדי לרצות להשתנות פנימית. איזו מוטיבציה תהיה לו?

תשובתי: רק לפני 15 שנה אסור היה בכלל לדבר על חכמת הקבלה. המילה הזאת הייתה אסורה, זו הייתה מילת גנאי שהביאה פחד. והיום אף אחד כבר לא מפחד מאף אחד. לכן תשאיר לאור העליון את העבודה שלו, ובעצמך תעשה רק את מה שתלוי בך.

צריך להשאיר לאנשים מידע, חוברת עם הסברים, אבל העיקר, זה למשוך אותם לפעולות מעשיות, לסדנאות. אני לא רואה שום אמצעי אחר חוץ מיצירת עיגולים.

העיגול לפי צורתו מתאים לעולם אין סוף. לא במקרה הסדנה נעשית בעיגול. הצורה הזאת הייתה מקובלת עוד מימי קדם: שבטים ישבו סביב המדורה, כל הדיונים התנהלו סביב שולחן עגול כדי להראות שכולם שווים. עיגול מסמל שוויון.

אבל בסדנה שלנו, העיגול זה סימן של עולם אין סוף. על ידי זה שאנחנו רוצים להתחבר בצורה כזאת, אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב. הוא מגיע אלינו בצורה אין סופית, כי אנחנו לא מגבילים אותו בשום דבר, אין לנו "מסך". ולכן אנחנו משתמשים באור הזה כ"אור מקיף".

אבל החוברת לא צריכה למשוך אנשים לסדנאות, אלא פשוט להסביר את החוקים של קיום העולם. הם לגמרי אובייקטיביים ולא תלויים בנו בכלל. לכן החוברת צריכה להיות כתובה כסיכום של מדען – חוקר, שעוקב אחרי הטבע. לא צריכה להיות שם שום אידיאולוגיה שהיא כבר שייכת ליחס אישי של האדם, אלא רק חוקי הטבע שאינם תלויים בנו.

בין אם זה מוצא חן בעינינו ובין אם לאו, כך מסודר ובנוי העולם. ואילו אנחנו בזכות הסדנאות הללו וכל מיני תרגילים רוצים להשתתף בכל התהליך האבולוציוני הזה בצורה הטובה והיפה ביותר.

הטבע מאיץ בנו על ידי מכות, מחייב להתפתח ולהתגלגל מצורה אגואיסטית לצורה אלטרואיסטית. ואין לנו ברירה: אנחנו נקבל מכות עד שנסכים לקבל את הצורה האלטרואיסטית. אבל ישנה גם דרך אחרת: במקום דרך של "בעיתו", דרך של התפתחות טבעית, ללכת בדרך של "אחישנה", דרך של זירוז הזמן.

והחוברת מסבירה איך לעבור מ"בעיתו" ל"אחישנה". נהיה ברור שזה בהחלט אפשרי. ואת המעבר הזה אנחנו מממשים בצורה פעילה, בכך שמושכים את כולם לסדנאות.

מתוך ההכנה לשיעור, 08.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כוח התיקון להמונים
מכינים אנשי מקצוע בטבע האדם
לשנות את האדם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/aISyI

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest