דף הבית / המשבר ופתרונו / חוסר אמון במנהיגים שלנו

חוסר אמון במנהיגים שלנו

שאלה: מאז ומתמיד היה ברור שיש את האינטרס הפרטי ויש את האינטרס המשותף, החברתי, אבל היום נוצרה בעיית אמון גדולה בין הפרט לחברה. בעבר, למרות שהיה ברור שקיים אינטרס פרטי, עדיין יכולנו להתקיים זה לצד זה באיזון. היום יש תחושה שהאינטרס האישי עולה על האינטרס המשותף. משהו מתפרק ונפרם במערכת היחסים הזאת. לפי סקר שנעשה בחודש האחרון, מדד אמון הציבור בישראל כלפי כל המערכות עומד על כ-30%, זו רמת אמון מאוד מאוד נמוכה. מה נשבר בין הפרט לחברה?

תשובתי: זו לא החברה, עלינו להבדיל בין חוסר האמון בין האדם לממשלה, שצריכה לנהל את הציבור, את העם, וגם את האדם הפרטי בתוכו, לבין האמון בין האדם לסביבה. העם והממשלה הם לא אותו דבר, לכן עלינו להבדיל בין יחס האדם לקרובים, לרחוקים, למנהלים ולממשלה. וודאי שיש כאן חוסר אמון גדול, חוסר תקשורת, חוסר התאמה בין זה לזה. קודם כל, ברור לנו וגם לכל העולם, שהממשלות מתפקדות בצורה אגואיסטית, וקודם חושבות על טובתן ועל המטרה שלהן, שהיא לחזק את מעמדן האישי. היום, גם אם אדם רואה שהוא לא כל כך מתאים לתפקיד, הוא לא יתפטר ויפנה את המקום למישהו שמסוגל ליותר. אין דבר כזה, אלא ההיפך. הוא יכופף את כל הממשלה ואת כל המדינה, ולא חשוב לו שבכך הוא מזיק למולדת, למדינה, לציבור, לעם, העיקר שלו יהיה טוב.

אנחנו כבר לא בזמני החלוצים של בן גוריון, אומנם גם שם היו מאבקים לא נקיים כל כך בין ימין לשמאל, אבל בימינו זה קיבל צורות כל כך מקולקלות. זה כמו שוק, שכל אחד רוצה למכור ולקנות, לקנות כמה שיותר בזול ולמכור בכמה שיותר יקר.

 

מתוך התוכנית "חיים חדשים" מס' 1325, 28.11.2021

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/kx60R

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest