חומר עבור "עגל הזהב"

שאלה: איך ההפצה בתקופה המיוחד הזאת יכולה לתרום לחיבור הראשון בינינו?

תשובתי: ההפצה עוזרת בזה אפילו עוד יותר חזק מאשר העבודה עם החברים. ביציאה החוצה אנחנו נרגיש נחיצות עוד יותר גדולה בחברים. אנחנו נבין שההצלחות או הכישלונות שלנו בהפצה החיצונית תלויים בקבוצה: במימדים ובכוח שלה, בתמיכה שלה.

וחוץ מזה, אנחנו לא יכולים לצאת ממצרים מבלי לקחת כלים מהמצרִים. כאשר אנחנו יוצאים להפצה חיצונית, אנחנו מחברים, מצרפים יחד את הכלים האלה, את החסרונות הזרים. אנחנו בינתיים לא מצרפים אותם לחיבור שלנו, אנחנו נצטרך אותם אחר כך. אבל אם אנחנו לא אוספים עכשיו את הכלים האלה, אז אנחנו לא נצא ממצרים.

אחרת אין לנו בשביל מה לצאת: מה אנחנו נחבר במדבר? אנחנו ניוולד, ומה הלאה? על ידי מה אנחנו נגדל? הגדילה אפשרית רק על ידי זה, שכבר עכשיו, עוד לפני היציאה ממצרים, אנחנו נלך ונאסוף את הכלים של המצרִים. אלה הם חסרונות גשמיים רגילים: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, לא יכולים להיות למצרִים חסרונות אחרים.

אבל אחר כך אנחנו מקדשים אותם: קודם מעבירים אותם דרך "עגל הזהב", ואחר כך מתחילים לתקן. כלומר אנחנו מגלים מה הם הרצונות האלה בעצמם: "כלי הכסף והזהב של המצרים", שיוצקים את "עגל הזהב", שזה אל של מצרים, ואחר כך מתקנים אותו בהדרגה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
השתתפות בצער הציבור היא המפתח לגילוי הבורא
בריחה באישון לילה
החיפוש אחר השריד האחרון של האגו