חולשה ברגע גדול

פעם, בערב שבת, האר"י אמר לתלמידיו: "בואו נעלה לירושלים". ושם, אני יודע היכן נסתר האפר של הפרה האדומה. נשפוך על עצמנו, ניטהר מהטומאה ונבנה את בית המקדש, כי רואה אני שהשעה הזאת, היא סוף הגלות האמיתית".

ענה אחד התלמידים: "איך אנחנו נלך עכשיו לירושלים, אם יש יותר משלושים פרסאות עד אליה?".

האחרים הוסיפו: "אנחנו מוכנים ללכת, אבל תחילה נלך ונודיע על כך לנשים שלנו, כדי שלא ידאגו עבורנו".

אז צעק האר"י: "מימי רשב"י (מחבר ספר הזוהר) ועד היום הזה, לא היה זמן יותר נכון לתיקון העולם (מהאגו), מאשר עכשיו! ואנחנו פספסנו אותו!".

(מתוך הקדמה לספר "תולדות האר"י")

ידיעות קודמות בנושא:
איחר להציל את נשמתו
ניתנה לנו הזדמנות שנייה
חזרת האר"י