חג של סוכות? צאו מהקיבעון

בעולם המשתנה של היום, כשאירופה טובעת חסרת אונים בים של פליטים ועומדת להוציא את העצבים עלינו, בא חג סוכות ללמד אותנו שיעור חשוב. עם היציאה מדירת הקבע אל דירת ארעי, כדאי להכיר את הדבר היחיד שיוכל להבטיח את שלום ילדינו. הוא נמצא בינינו.

ניסיתם להוציא פעם חתול מהבית שלו? הוא יתנגד לכך בכל הכוח. כך גם אנחנו, בני האדם, אוהבים קביעות, פחות אוהבים שינויים. ופתאום מגיע חג סוכות ואומר: 'צאו מדירת הקבע', מהבית שלכם, 'ושבו בדירת ארעי', בסוכה. השאלה היא מה כדאי ללמוד מזה לחיים בכלל, ומה המשמעות של זה דווקא בעולם המשתנה של היום?

ככל שאנו מתפתחים, אנו שואפים להבטיח את קיומנו ואת קיום ילדינו, שהכול יהיה יציב. אבל משנה לשנה זה נהיה מסובך יותר. פעם הכול היה פשוט. בתים עברו מאב לבן, מקצועות, עסקים. הייתה המשכיות, קביעות ויציבות. והיום, הכול לא ברור ושברירי. דווקא בעידן של טכנולוגיה מדהימה בו יכולנו להבטיח בקלות לכל אדם דירה וכל מה שצריך כדי לחיות טוב, אנו עסוקים באינסוף מאבקים ומלחמות. טמון בטבע שלנו מין רוע שכזה, שאינו מאפשר לנו לסדר לעצמנו חיים טובים.

עולם נעלם

במאה ה-21, מיליוני אנשים נאלצים לנדוד ממקום למקום, מחפשים בטחון, שקט ופרנסה. יש מדינות באירופה שבהן לחצי מהצעירים אין עבודה, באפריקה בכלל גוועים מרעב. אם לפני כמה שנים חשבנו שדרום אמריקה תתחיל לפרוח, שוב היא בדעיכה. סין שטענה לכתר מתרסקת, יפן מזמן לא על הסוס. אפילו החלום האמריקאי התפוגג, וארה"ב כבר לא מה שהייתה פעם.

קיצורו של דבר, בעולם של היום קשה למצוא דוגמה למשהו יציב, קבוע וחזק. החיים נהפכים ליותר ויותר ארעיים, הכול נעשה זמני ושביר. אפילו מה שאנו נותנים לילדינו, מקצוע או כל דבר אחר, תוך כמה שנים יכול לאבד מערכו. משפחות נהרסות, היחסים בין הורים לילדים מידרדרים. הכול נעשה נזיל, נתון לשינויים. במבט כולל אפשר לומר כי הבית הקבוע של פעם הפך היום להיות דירת ארעי.

נדידת עמים

מיליוני הפליטים והמהגרים שחיפשו לעצמם בית חדש השנה, הם רק סנונית ראשונה. אם לא נבין את מגמת ההתפתחות של הטבע ונמשיך להפר את חוקיו, אנו עלולים לספוג מכות טבע שונות, כמו רעב ושינויי אקלים.

אם לדוגמה גובה פני הים יעלה בכמה מטרים, מאות מיליוני בני אדם יצטרכו לברוח מארץ מולדתם ולחפש מקלט. הם יפרצו את כל הגבולות, ואיש לא יוכל לעמוד בפניהם.

אבל בידינו למנוע את המכות הללו, וזה מה שחג סוכות בא ללמד אותנו. אם נשכיל להבין מראש את תוכנית ההתפתחות שמוגדרת עבורנו במערכת הטבע, נוכל להוביל את המין האנושי כולו אל אופק חדש.

כולם קשורים

בעולם גלובלי ומקושר, תנועה של כל פרט משפיעה על האחרים. תשאלו את האירופאים שפתאום טובעים בים של פליטים, חסרי אונים, לא יודעים מה לעשות. במערכת כזו של השפעות הדדיות, כולם תלויים זה בזה. לא יכול להיות טוב לאחד, אם לא טוב לכולם.

בעולם של מחר, רק אם אדאג לכך שיהיה טוב לכולם, אוכל להבטיח שיהיה טוב גם לי. ככל שנקדים להבין את השיעור הזה שהטבע בא ללמדנו, כך נוכל להפוך את החיים הארעיים והשבריריים של היום, לחיים טובים, בטוחים, קבועים ושלווים.

הכי בטוח

הדבר הבטוח ביותר לעשות היום הוא לחקור לעומק את הטבע, ולהבין את חוקיו. רק מתוך הבנת מגמת ההתפתחות, נוכל להבטיח לעצמנו התפתחות טובה ומהירה, ללא שום צער או כאב כלשהו. העוגן היחיד שאפשר להישען עליו בעולם המשתנה הוא ידע – ידע אוניברסלי, שכולל הכרה של מערכת הטבע, הבנה כיצד היא פועלת, לאן היא מכוונת את התפתחותנו כבני אדם. אם נבין זאת, נבנה לעצמנו קשר עם הכוח הכללי שפועל בטבע.

הטבע בגימטריה א-לֹהים (86), אמרו חז"ל. ביכולתנו להכיר את הכוח העליון שבטבע, להבין, להרגיש, להתקרב, לאחוז בו, להיות שותפים שלו, של הבורא. על כך נאמר "דע את א-לוהי אביך", ועל כך גם מרמזת המילה בורא, מלשון בוא וראה. וכשאדם מגיע ורואה, מכיר את הבורא, הוא נעשה מחובר אליו. שלם, נצחי, בקיום בלתי מוגבל, לא בזמן, לא בתנועה ולא במקום, עם תענוג אינסופי וידיעה אינסופית. וזה המקום הכי בטוח שיש.

ואהבת לרעך כמוך

הנוסחה שעל פיה אפשר להתחיל לאחוז בכוח עליון היא "ואהבת לרעך כמוך". קיום מלא של הכלל הזה דורש יציאה מהאגו שאיתו נבראנו, כפי שמלמדת חכמת הקבלה. יציאה מדירת הקבע שלנו, מהאהבה העצמית, אל דירה חדשה, אל אהבת הזולת. זהו המסר הפנימי של חג סוכות.

דרך כל ההיסטוריה האנושית הובלנו אל העולם המקושר של ימינו. בעולם כזה החיים נעשים מאיימים יותר ויותר, כדי ללחוץ עלינו להתעלות מעל הטבע האגואיסטי המקורי שלנו אל טבע חדש. כמו דובדבן שלוחצים עליו עד שהגרעין שלו יוצא החוצה, כך החיים ילחצו עלינו עד שנתעלה מהדאגה לעצמנו בלבד, לדאגה לכולם. מהנאה פרטית בלבד, להנאה כללית. וכשהטבע האנושי ישודרג, נצא מהעולם הלחוץ והמוגבל שלנו לעולם חופשי ובלתי מוגבל.

"ואהבת לרעך כמוך" הוא אמצעי לגילוי עולם חדש. ביציאה מאהבה פרטית לאהבה כללית, מרצון לקבל הכול לעצמי בלבד אל רצון לתת ולהשפיע טוב לאחרים, מוחלפת תמונת המציאות שלנו. החושים שלנו כמו מתהפכים, המוח והלב משנים כיוון, מפנימה החוצה, ועולם הפוך מתגלה לנו. עולם עליון, רחב יותר, שבו מצויה תוכנת ההתפתחות והניהול של חיינו.

וכשהעיניים נפקחות לראות שכולנו אחד, אנו מפסיקים לעשות טעויות. הולכים על בטוח. חג שמח.