דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / חג החירות מהאגואיזם

חג החירות מהאגואיזם

המצב שנקרא "פסח" הוא החיבור הראשון שאנחנו מצליחים להשיג לאחר שאנחנו מגלים את הפירוד, השנאה והדחייה בינינו. אם למרות הכול אנחנו משתוקקים להתחבר, ומבינים שאיננו מסוגלים, כי אנחנו רואים כיצד פרעה צובר כוח, כיצד הוא ניצב כקיר שחוצץ בינינו – אז אנחנו מתחילים להזדקק לכוח הבורא. אנחנו רוצים שהוא יעמוד בינינו ויאפשר לנו להתחבר זה לזה.

הרי רק על ידי התחברותנו יחד אנחנו יכולים לצאת מ"מצרים", ממצב הפירוד, ולעלות למצב שבו אנחנו קשורים יחד. המעבר הזה מדרגת הפירוד לדרגת החיבור, נקרא "יציאת מצרים".

ודאי שלמעבר כזה דרוש אור גדול מאד, הרי איננו מסוגלים להתקשר זה לזה, למרות הרצון החזק לכך. בזכות הרצון הזה להתחבר, אנחנו מגלים את פרעה, הרע הגדול. הוא נראה גדול יותר ככל שגדֵל הכוח שבעזרתו אנחנו רוצים להתאחד – ואיננו מסוגלים. כמה שנרצה להשיג את תכונת ההשפעה – איננו מסוגלים לכך.

ואז, נאמר: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו" לבורא: "תציל אותנו!". זוהי הפנייה לכוח העליון הכללי של ההשפעה והאהבה, שמנהל בסתר את העולם כולו, בדרישה שהוא יתגלה וישלוט בנו – ולא הטבע האגואיסטי שלנו. שיילחם באגואיזם שלנו לפי בקשתנו. רק כך אנחנו יכולים לנצח אותו. הבורא מנצח אך ורק כשאנחנו בעצמנו מבקשים את עזרתו.

מנקודת המבט הזאת צריכים להסתכל על כל האירועים שמתרחשים עכשיו בעולם, על המשבר הכללי המתפתח, על הפירוד בין האנשים והשאיפה לשלוט זה על זה. בניגוד לעולם כולו, אנחנו בתוך הקבוצה שלנו חייבים לפעול למען חיבור ואיחוד. ועל אף שמבחינה כמותית איננו יכולים להשתוות אליו, כפי שנאמר על ישראל (האנשים שמשתוקקים לבורא) שהם "המעטים מבין העמים", אך אנחנו חזקים בתכונתנו. הרי מאחורינו עומד הכוח העליון, אם אנחנו מתחברים, משייכים את עצמנו אליו ודורשים ממנו את העבודה.

לכן, כל המשבר והבעיות, כל האירועים שבאים ומפחידים אותנו – נועדו לעזור לנו להתחבר, ובזכות זה לשנות גם את העולם הגשמי הזה ואת החברה האנושית. במצב שלנו, גם התחום הגשמי וגם הרוחני פועלים יחד.

לא צריך להתייאש אם לא רואים תוצאה מיידית לכל פעולה. הרי כל פעולה משאירה רושם. וכל פרוטה מצטברת לחשבון הכללי, עד שהוא יגדל למידה שתאפשר לנו למשוך לטובתנו את הכוח העליון, להכריח אותו לפעול ולשנות את הטבע האנושי.

העולם כולו חושב שעלינו לתקן את העולם, כלומר שבזכות הפעולות שלנו בעולם הזה משהו יכול להשתנות. אך אנחנו מבינים שצריכים לשנות את האדם – ואז גם העולם כולו ישתנה, תפיסת המציאות שלנו תשתנה. לכן, הגישה שלנו, הפעולה שלנו והיחס שלנו למציאות הם הפוכים ממה שמקובל בעולם, וכמובן, העולם אינו מסוגל להבין אותנו. אך לאט לאט הוא יתקרב אלינו, במידה שבה הוא יבין שאחרת אין לו שום תקווה לעתיד. כך בהדרגה נוכל להביא את העולם לתיקון: האנושות כולה תעשה את הצעד הזה ותצא מהאגו שלה, וזה יהיה חג הפסח הכללי שלנו – חג החירות.

מתוך שיעור על מאמר מהספר "שמעתי", 14.04.2011

ידיעות קודמות בנושא:
כל פעולה עושה רושם
לעשות צעד לקראת הבורא
הכול מתחיל מיציאת מצרים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Xn9hX

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest