שאלה: במאמרו "השלום בעולם", בעל הסולם כותב "שהציבור והיחיד היינו הך, ואין כל ריעותא ליחיד מחמת שעבודו אל הציבור, כי גם חירות הציבור וחירות היחיד, דבר אחד הוא. וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות. הרי שמידות טובות ומידות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור". היכן מסתיימת חירותו של הפרט ומתחילה חירותו של הציבור, על פי בעל הסולם?
תשובתי: בעתיד אני חושב שנתקרב למצב שהפרט והכלל שווים, ולכן לא יהיה הבדל בין אנשים בודדים לכלל הציבור, נבין איך לנהל את הציבור בצורה כזו שלאף אחד לא תהיה טענה כלפי הציבור על כך שהוא מקבל פחות מכולם או נמצא בתנאים שונים מאחרים.
שאלה: כיצד יגיע הפרט לאותה תובנה?
תשובתי: על ידי חינוך. ככל שנתקדם כך, נגיע לחינוך שהוא שווה לכולם, ונקבל את זה שלא יכול להיות אחרת.
שאלה: למה מתכוון בעל הסולם כשהוא אומר שהחופש יחולק?
תשובתי: כדי להיות חופשיים עלינו לקבל על עצמנו כל מיני צורות הנהגה ויחסים שיקבעו לכל אחד ואחד עד כמה הוא יכול להיות חופשי, וזה יהיה על ידי חופש הציבור. גם בעתיד, אדם יכול להרגיש שהוא מוגבל, אלא אם הוא יקבל על עצמו את החובה של כל אחד ואחד להשתתף ולתת לחברה.
שאלה: לכל אדם יש תחושה שיש לו חופש לבחור ולהחליט על החיים שלו. לפי חכמת הקבלה, אנחנו לומדים שזה לא כך. מדוע יש לנו תחושה שיש לנו חופש בחירה?
תשובתי: אנחנו לא מרגישים שזה מגיע אלינו מהטבע, מתוך ההתפתחות האנושית, ולכן אנחנו לא יכולים לקבל שזה מגיע לנו מהטבע בצורה הכרחית.
שאלה: למה הטבע יצר אותנו בצורה כזאת שאנחנו לא רואים את התנאים האלה?
תשובתי: הכוונה של הטבע היא שנחנך לדעת איך נכון להתנהג עם כולם.
שאלה: האם אנחנו שבויים לחלוטין של הטבע, הכוח העליון?
תשובתי: כן, אלא אם נבין מה הטבע וההתפתחות החברתית דורשים מאיתנו.
שאלה: באיזו מידה אדם יכול לקבל החלטות ולשנות את מהלך חייו אם בכלל?
תשובתי: בהתאם לרמת התפתחותו. לכן עלינו ללמד את כל בני האדם מהו חופש בחירה ומהי בחירה חופשית, ועד כמה אנחנו יכולים להתקרב על ידי חינוך לחברה חופשית, וזה לא תלוי במידה שבה כל אדם חופשי, אלא במידה שכל אדם מבין, מרגיש ומקבל על עצמו שהוא נמצא בחברה חופשית.
קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
