דף הבית / המשבר ופתרונו / חברה אינטגרלית: אוטופיה או מציאות?

חברה אינטגרלית: אוטופיה או מציאות?

שאלה: איך אפשר להראות לאנשים, שהמעבר לחברה אינטגרלית, זה פרויקט ריאלי ולא אוטופי?

תשובתי: חברה אינטגרלית לא יכולה להיות אוטופית משתי סיבות.

קודם כל, המשבר הכלל עולמי מוביל אותנו לזה, ואנחנו לא נברח מזה לשום מקום. תראי מה קורה בדרום אירופה: ספרד, איטליה, יוון, וזה כבר מתקרב לגרמניה ולצרפת.

ומה יהיה עם האוכלוסייה? איך היא תגיב לכל זה? ללא הנהגת החינוך האינטגרלי צפויות לנו מלחמות אזרחים, מהפכות, כל מה שרק אפשר! יופיעו בעיות לאומיות נוראיות. אנחנו רואים איך ביוון מגיעים פאשיסטים לשלטון. כלומר, זה בידוד שיתגלה בצורה נוראה אם לא ינהיגו בזמן את החינוך האינטגרלי.

לכן, מצד אחד, אנחנו נקבל דחיפה מאחור על ידי משבר נוראי, רבגוני, ועוד מכל הצדדים.

איך אפשר להרגיע את האוכלוסייה? מי יאכיל את המובטלים? אף אחד! שום עבודה סוציאלית לא תוכל למנוע אותם מהתפרצות של מחאות והפרות סדר המוניות. אנשים מתוך רעב ילכו לקראת המוות, יטפסו על בריקאדות, זה לא אכפת להם.

וההנהגה לא יודעת מה לעשות, הם נמצאים במבוכה. הדבר היחיד שהם יכולים לעשות, זה לטוס לאיזה אי באוקיינוס השקט, עד שגם לשם יגיעו אחריהם.

כלומר אנחנו שוקעים באנרכיה, בבלגן נוראי, בתוהו ובוהו. זה מצד אחד. מצד שני, הטבע עומד נגדנו, ומראה לנו את הצד השלילי של חוסר המעשׂ שלנו, של חוסר ההבנה.

לכן חייבים להנהיג חינוך אינטגרלי לפחות באותו האזור, לצורך ניסוי. בואו ננסה! מה אנחנו מפסידים? הכול הולך ונכחד.

לפני חודשיים אני דיברתי באיטליה על חינוך אינטגרלי עם הנציג של הקהילה האירופאית. הוא ישב מולי, כמו תלמיד מול מורה, רשם כל מילה, מילא כמה דפים. וזהו פקיד רציני, שבמשך 18 השנים האחרונות עובד בהנהגת הקהילה האירופאית בבריסל. הוא אמר: "זו מערכת אידיאלית, אבל אין לי למי לספר עליה, מפני שיש לנו 27 מדינות וכל אחת מהן מושכת את השמיכה לעצמה, אף אחד לא ירצה לשמוע את האחר".

הוא הרים ידיים: "למי אני יכול לפנות, מה אני יכול לעשות?". לפי דעתו, לצורך הניסוי דרושה לנו עיירה קטנה עם כלכלה גוססת, איפה שנסגר מפעל גדול שבו הייתה תלויה העיירה כולה.

אבל עוד מעט, במצב כזה תימצאנה גם הערים הגדולות. אלה הן לא עיירות קטנות, שבהן שאפשר איכשהו לגדל מזון בגינות פרטיות. המדינות נכנסות לחובות ומחר לא יהיה להם במה להאכיל את האוכלוסייה שבערים. מה הלאה? לפנינו תוהו ובוהו גדול.

להציל את העולם ממלחמות לאומיות וממשטרים פאשיסטיים, ניתן רק על ידי החינוך האינטגרלי. כי אם אנחנו נמשיך ללכת בדרך אגואיסטית בניגוד להתפתחות העולם האינטגרלית, "העגולה", אז השלב הבא של ההתפתחות האגואיסטית, זה נאציזם, פאשיזם, בידוד, כאשר המדינות, בכך שיבינו שאין מה לעשות עם השוק המשותף, יסתגרו בתוך עצמן ובסופו של דבר יגיעו למלחמה.

אפילו שהם לא רוצים, הם יהיו חייבים לקרוע ביניהם את אותם הקשרים הכלכליים, הפיננסיים והאחרים, שאותם הם ייצרו ושעכשיו חונקים אותם. וזה מוביל למלחמת עולם.

התלות הגלובלית היא טבעית, אין לאן לברוח ממנה. לכן במקרה כזה אנחנו ניאלץ לעבור שלבים, יכול להיות לא רק במלחמה אחת, אלא בשתי מלחמות. לפי חכמת הקבלה, לא נשלל האיום של מלחמות גרעיניות שלישית ורביעית. ולאחר מכן, מה שיישאר מהאנושות, הם בכל זאת יממשו את החינוך האינטגרלי ואת צורת החיים האינטגרלית בהידמות לטבע.

זוהי דרך נוקשה של הכרת הצורך באינטגראציה (שילוב), במקום להכיר בכך בדרך הגיונית.

מתוך שיחה מס' 1 עם ואלריה חצ'טוריאן, 28.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
סימני התנועה לאינטגרציה
האם אנחנו מבינים את חוקי הטבע?
סוף התפתחות האגו

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/5eVOO

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest