דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / זמן, תנועה ומקום – אין! (למתקדמים)

זמן, תנועה ומקום – אין! (למתקדמים)

chitryi_100_wp.jpg

האמת היא שזמן לא קיים, לא בעולם שלנו ולא בעולמות רוחניים. הוא קיים רק בתפיסתנו. הימצאות האגואיזם מול הכוחות האלטרואיסטיים "מותחת" את התודעה בצורה כזו שמתהווה מושג הזמן.

גם בעולם שלנו הזמן כבר אינו אבסולוטי אלא תלוי במהירות התזוזה (של הצופה), ביכולת "הכיווץ" של החלל, בתנועות הדדיות של יקומים. כלומר, תחושת הזמן היא תפיסה סובייקטיבית של תהליכים אשר מתרחשים בהרגשותינו, הזמן אינו קיים בפני עצמו. ודאי תאמרו: "איך זה ייתכן, הרי קיים זמן אסטרונומי, השמש וכדור הארץ נעים!" – אבל העצמים האלה קיימים רק בדמיון שלנו. מקום, תנועה, זמן, מרחק – הן תופעות המתרחשות בתוך הרגשות והרצונות שלנו אך אינן קיימות מחוץ לנו.

ראו דברי בעל הסולם, תלמוד עשר הספירות, הסתכלות פנימית חלק א':

אות ל"ג) תנועה רוחנית, פירושה, התחדשות של שינוי צורה:
עוד נשאר לבאר דבר הזמן והתנועה, שאנו נתקלים בהם כמעט בכל מלה בחכמה הזאת. אכן תדע, שהתנועה הרוחנית איננה כתנועה המוחשית ממקום למקום, אלא הכונה היא על התחדשות הצורה. שכל חידוש צורה אנו מכנים בשם "תנועה". כי אותו החידוש, דהיינו שינוי הצורה שנתחדשה ברוחני, במשונה מצורה כללית הקודמתו שבאותו הרוחני, הרי היא נבחנת שנתחלקה ונתרחקה מרוחני ההוא, ויצאה בשם ובשליטה לפי עצמה. שבזה היא דומה לגמרי למהות גשמית, אשר נפרד ממנה איזה חלק, ומתנענע והולך לו ממקום למקום. ולפיכך מכונה החידוש צורה בשם "תנועה".

אות ל"ד) זמן הרוחני פירושו, מספר מסוים של חידושי שינוי צורות, המסובבים זה מזה, קודם ואח"כ, פירושם סבה ומסובב:
ודבר הזמן בהגדרתו הרוחני תבין, כי כל עיקר מושג הזמן אצלנו, אינו אלא הרגש של התנועות. כי מוח המדמה שבאדם מצייר ומרקם מספר מסוים של תנועות, שהרגיש בהן זו אחר זו, ומעתיקם בדמיון "זמן" מסוים. באופן, שאם היה האדם עם סביבתו במצב של מנוחה מוחלטת, לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום. והנה כן הדבר גם ברוחנים, שסכום מסוים של חידושי הצורות, הנבחנות לתנועות רוחניות, המסובכות זו בזו בדרך סבה ומסובב, מכנים אותן בשם "זמן" ברוחניות. וענין "קודם ואח"כ" פירושו תמיד כמו סבה ומסובב.

(קטע מתוך שיעור על תלמוד עשר הספירות, מה – 22.8.07. לצפייה בשיעור המלא)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/c1QUl

5 comments

  1. אני רוצה להרחיב את דברי הרב לגבי זמן. כל ההסבר שלי תופס רק לגבי העולם הפיסי (המדומה).
    הרב כתב: "כי כל עיקר מושג הזמן אצלנו, אינו אלא הרגש של התנועות. כי מוח המדמה שבאדם מצייר ומרקם מספר מסוים של תנועות, שהרגיש בהן זו אחר זו, ומעתיקם בדמיון "זמן" מסוים. באופן, שאם היה האדם עם סביבתו במצב של מנוחה מוחלטת, לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום".
    ההסבר:
    העולם הפיסי מכיל מרחב, אנרגיה, חומר וזמן. אם תסתכלו מסביבכם לא תמצאו שום דבר שלא קיים במרחב, תופס נפח במרחב הזה, הוא לא מורכב מחומר ואנרגיה והוא לא מתקדם בזמן. אם יש דבר כזה אז הוא פשוט לא נמצא כאן איתנו במציאות הפיסית.
    אבל מה שבאמת קיים זה רק מרחב ואנרגיה, זמן וחומר לא קיימים:
    זה שחומר לא קיים זה קל להסביר, קחו למשל את המסך של המחשב מולכם – אם תרחיבו לו את המרחב פי מליון תקבלו חלקיקים של אנרגיה, והפוך, אם תקחו את האויר שלידכם ותצמצמו לו את המרחב פי מליון תקבלו חומר. זה הכל משחק של מרחב. לכן אנרגיה וחומר זה אותו הדבר רק תלוי במרחב, מצומצם או מורחב.
    עכשיו זמן גם הוא לא קיים, בדיוק כמו שכתב הרב: כל ההרגשה של זמן היא רק תנועה של חומר/אנרגיה במרחב! לתנועה של החומר/אנרגיה במרחב אנחנו קוראים זמן.
    אם כל תנועה ביקום שלנו תעצור, לא השמש, ולא הירח ולא כדור הארץ ינועו, ולא אנחנו ולא שום דבר על פני כדור הארץ הרי ש"הזמן יעצור". כל החישוב שלנו של שמן מבוסס על תנועה כי זה כל מה שהוא, מילה אחרת לתנועה במרחב: הקפה של כדור הארץ את השמש: שנה. סיבוב כדור הארץ סביב עצמו: יום. תנועה של מחוג בשעון מכאן לשם: דקה. וכו' וכו'.
    לגבי "חזרה בזמן" – הרי שאם תצליחו לסדר את כל האטומים והמולקולות שביקום הזה בדיוק באותה הצורה ובאותו המיקום כפי שהם היו כשהייתם בגיל 10 הרי ש"תחזרו" לגיל 10. כל מה שקרה בעולם הפיסי מגיל 10 ועד היום זה בסה"כ שחומר/אנרגיה שינה את מיקומו במרחב, לא עבר שום "זמן" מאז!!!!!!
    אנחנו כל הזמן כאן ועכשיו!

  2. אם הכל אור עליון אז איך מסתדר הביטוי הרוחני של כל מקום על כדור הארץ כמו ים המלח וירושלים ובכלל ארץ ישראל שנאמר שיש להם ביטוי שונה גם בעולם הרוחני מה זה אומר?

  3. מתחילת העולם הפיסי ועד "היום" לא קרה שאיזה שהוא חליקיק עצר מתנועה, אחד מאבני היסוד של העולם הזה הוא התנועה של החלקיקים במרחב, במידה וחלקיק נעצר ונמצא במנוחה מוחלטת הרי שבאותו ה"רגע" הוא מפסיק להתקדם איתנו ב"זמן" ולהיות חלק מהמציאות שלנו. גם כל החומר שנמצא כאן הוא אותו החומר ב"תחילת" הבריאה, קיים כאן "חוק שימור האנרגיה" – היא לא הולכת לשום מקום רק מחליפה מיקום.
    יש אנשים שחושבים בטיפשות שהם הגוף שלהם. יש מולם תפוח והם קוראים לו תפוח ולגוף שלהם הם קוראים "אני". כמה דקות מאוחר יותר הם אוכלים את התפוח ומה שקורה זה שהחומר שהרכיב את התפוח הופך להיות החומר שמרכיב את התאים בגופם ואז פתאום הם קוראים לזה "אני" – רק שינוי של חלקיקים במרחב.
    יש לנו בעולם הזה מאסה קבועה של חלקיקים שרק משנה מיקום ללא הרף במרחב ויוצרת אשליה של תנועה של זמן.
    היום חלקיקי חמצן שנמצאים מעל הים התיכון יגיעו מחר לעיר שלי, אני ינשום אותם, הם יכנסו לראות, יעברו בדם, יגיעו לתאים יתחמצנו בתאים – והופ… עכשיו זה אני? הרי זה אותו חלקיק שאתמול קראתי לו "רוח" מעל לים התיכון. מה קרה?
    אז איפה אנחנו בכל הסיפור הזה?
    איפה אנחנו מתחילים ואיפה אנחנו נגמרים?

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    זיו הדהמת אותי , תודה על ההסבר המאלף

    שנצליח להתעלות מעל הזמן למציאות אחת ויחידה!!!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest