זמן העלייה לעולם אין סוף

הכנס בבולגריה, שיעור מס' 3

חכמת הקבלה התגלתה כאשר האנשים הרגישו, שהם נמצאים במבוי סתום ושום דבר על פני האדמה לא יכול לעזור להם. לכן דווקא בזמנינו ורק בזמנינו, אנחנו יכולים לדבר על זה.

בעיקרון, על זה התחילו לדבר קצת קודם לכן, מימי האר"י (המאה ה- 16), כאשר האנושות נכנסה לתקופה מוקדמת של תיקון. לכן האר"י נחשב למייסד של התנועה הרוחנית לתיקון.

אחד מממשיכי דרכו של האר"י היה המקובל הגדול הבעל שם טוב, שהפיץ בצורה מוצלחת מאוד את חכמת הקבלה במעגלים רחבים של האוכלוסייה. במשך כמה דורות האנשים התקדמו, בכך שעבדו על עצמם, ובמשך הזמן הזה נכתבו לא מעט ספרים עמוקים מאוד.

אבל אחר כך הכול דעך בהדרגה, מפני שהאנושות, בהימצאותה בתהליך של התפתחות, עדיין לא ניסתה מה זו התקדמות. היא קיוותה שכל מיני התקדמויות טכנולוגיות וחברתיות יביאו אותנו למשהו טוב. לפני חמישים-שישים שנה אנשים חלמו לכבוש את החלל, חלמו על חדירה לתוך החומר, העזו, חיפשו, אבל היום כל זה כבר נחלת העבר.

אף שהאנושות כל הזמן שאפה להתקדם בהתפתחות שלה בדרכים אגואיסטיות, אבל נכון להיום הכול התרוקן ונכשל. נשאר לנו ביד רק אמצעי אחד ויחיד – חכמת הקבלה, או עבור ההמונים, זו שיטת החינוך האינטגרלית.

למה אנחנו צריכים להגיע? המקובלים מסבירים את זה בצורה פשוטה מאוד. הבורא ברא מצב מושלם, שנקרא עולם אין סוף, היכן שאנחנו נמצאים במימד אחר לחלוטין, בהרגשות אחרות, הנבדלות מההרגשות הנוכחיות. מהמצב הזה אנחנו ירדנו ונשברנו לחלקים, כמו פאזל שאותו צריך עכשיו להרכיב.

עכשיו אנחנו צריכים שוב לחזור למצב של עולם אין סוף, לחיבור ואיחוד מוחלט, התקרבות של כולם לאחד שלם יחיד, כדי שתיעלם ההרגשה שאני קיים בנפרד מהאחרים, שייעלם הצורך והרצון לברוח לאן שהוא, לזוז הצידה, שכל הרצונות, התכונות, הרגשות שלי, כל מה שאני מרגיש יספגו לתוכם את כל העולם. אז כל החלקיקים הנפרדים של הפאזל יתלכדו לתמונה אחת כללית וירגישו רק אותה.

כך תתגשם המצווה התנ"כית "ואהבת לרעך כמוך", מה שאברהם קרא אליו עוד בבבל העתיקה, שמשם אחר כך באו כל הדתות והאמונות המקולקלות. והיום אנחנו צריכים לממש את כל זה.

מתוך שיעור מס' 3 בכנס בבולגריה, 01.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
אל הרצונות של הדרגה החדשה
הגיע הזמן להשתנות
המתאם ביני לבין העולם החדש