גדול באופן אלוקי ועניו באופן אין סופי

שאלה: כתוב, שהעיקר בכל מדרגה, זה הקטְנוּת ודווקא לזה צריך להשתוקק. אבל אם אני משתוקק לקטְנוּת, אז איך אני יכול לעשות נחת רוח לבורא?

תשובתי: להשתוקק לקטנות צריך רק ביחס לעצמך. אבל כלפי האחרים, אתה ודאי נמצא בכל מיני מצבי גדלות במידת הצורך.

מה זה נקרא להיות גדול בסולם המדרגות, אם כל מצב בכל מדרגה, זה מצב של קטנות? ככל שאדם עולה גבוה יותר, כך הוא נהיה קטן יותר במצב של קטנות, מפני שיותר ויותר מבטל את עצמו. כלומר "אריך אנפין" בקטנות הוא יותר קטן מאשר אבא ואימא.

ככל שאנחנו מתקדמים ומתקרבים בסולם המדרגות הרוחניות למצב של אין סוף, כך המצב של קטנות הוא יותר קטן, כלומר המצב הקבוע יותר קטן. הוא הולך וקטֵן, עד שבמצב של אין סוף הוא בכלל הופך לאפס! וזה מאפשר לנו להפיץ ולהעביר יותר לאחרים, שזה מראה, שאנחנו לגמרי, מאפס ועד אין סוף, נמצאים בהשפעה, כמו הבורא.

הבורא נמצא בקטנות מרבית, כי הוא לגמרי נעלם ובלתי נראה, אבל בגילוי שלו הוא ממלא את הכול. אנחנו צריכים ללמוד מהבורא עד כמה שהוא נעלם לגמרי מאיתנו, אבל בכל זאת הוא סובב את כל המציאות. כך, שגם אנחנו ניעלם בכל מה ששייך לנו ונוכל להשפיע לכל העולם, כמו הבורא!

מצב של קטנות, זהו מצב קבוע של כל מדרגה ומדרגה. זאת אומרת, שהאדם לא דורש לעצמו שום דבר, אלא קיים רק במידה שכל המערכת זקוקה לו, במידה שכל המערכת מסוגלת לקבל תיקונים. לכן הוא לא נפעל ללא בקשה (מ"ן) מלמטה.

מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", 07.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
שלושה ימים של מבחן לנאמנות
ילד, שגדל לשמחת המוליד
תעבוד בשמחה